אני אוהבת בן אחד כבר המון זמן.לא משו שחולף,אני פשוט חיה עם זה ככה…כבר מציאות רגילה אצלי.זו אהבה אמיתית – כך אני לפחות מרגישה גם הוא אוהב אותי וכבר ממזמן אני מרגישה שמצאתי את נפשי התאומה . יכול להיות אמת בזה ?? זו לא אהבה של מראה חיצוני או של רגע זו אהבה אמיתית.ככה מרגיש לי.
שלום למאוהבת,
למרות שהוליווד משקיעים די הרבה כסף כדי ללמד אותנו שאהבה אמיתית היא בעיקר מבטים, ניצוצות וחיוכים. היא לא. זאת אומרת, היא גם. אבל היא בעיקר המון השקעה, המון נתינה וגם בונוס קטן של עבודת המידות שלנו.
כל זה לא בא להפחית מעוצמת הרגש שלך כהוא זה. יש מצב שאצלך הרגש הוא הכי כנה ואמיתי בעולם. וכן, יכול להיות אמת גדולה בזה.
א-מ-מה? תדמייני לך תינוק קטן שכבר רואים עליו שהוא יהיה חכם. ההתפתחות שלו ממש מהירה, הוא יודע לדבר שוטף בגיל שנה, ולהקריא לאבא שלו סיפור לפני השינה כבר בגיל שלוש. אין מה לומר, הילד גאון. אבל בכל זאת, אף אחד לא יביא לו לתכנת מחשבים בגיל ארבע, נכון? הילד צריך להתפתח עוד, ללמוד עוד מיומנויות, להקנות לעצמו עוד כלים שרוכשים בדיוק בגיל של הילדות.
שמדובר על ילדים קטנים, קל לנו להבין, כי כבר היינו שם. אבל בכל גיל וגיל זה נכון. לכל גיל יש את מה שמתאים לו. וגיל העשרה זה בדיוק הגיל שמתאים לנו לפתח את האישיות שלנו, את האנשים שאנחנו רוצים לגדול להיות. והתהליך האישיותי הזה אמור להיות מאוד עצמאי לכל אחד ואחד. שאנחנו נכנסים לתוך קשר זוגי, ומשקיעים בו כשאנחנו עדיין באמצע להשלים את עצמנו, החלטות שאנחנו מקבלים יכולות להיות מהמניעים הלא נכונים, התנהגויות שאנחנו מחנכים את עצמנו אליהם יכולות להיות תוצאה של כוונה להשביע רצון של מישהו אחר, ולא כי באמת ככה צריך להיות. אותו דבר קורה שהרגש כל כך ממלא אותנו, ואת ´פשוט חיה עם זה כל הזמן´, זה מה שמעסיק אותך ואת המחשבות שלך. ועדיין ´מטריד´ אותך ומונע ממך להשקיע בעצמך..
אז כמו שכבר כתוב למעלה – יכול להיות שזה אמיתי, ובאמת הוא הנפש התאומה שלך. ובמקרה כזה, אין לך מה לדאוג, שזה יתאים לכם בזמן ובגיל הנפשות שלכם עדיין יישארו נפשות תאומות. ואת תרוויחי בינתיים את הזמן הזה, וגם הוא אגב, להתפתח עוד בצורה טובה ונכונה.
מוזמנת לחזור להתכתב איתנו,
הרבה שמחה וטוב.
חברים מקשיבים
