אני מתביישת מחברות שלי

שלום לך יקרה!!
דבר ראשון, אני מאוד מעריכה את הפתיחות והמודעות שלך. את העובדה שאת מדברת על הדברים מתייחסת עליהם ולא "מטאטאת את המציאות".
דבר שני, אני חושבת שהמצב שאת מתארת, הוא די נפוץ בשלב בו את נמצאת.
ואני יכולה לספר לך על עצמי.
אני מאוד מזדהה עם מה שכתבת. גם לי בכיתה ט´ היה מעיין "משבר חברתי". הגעתי מביה"ס אחר שבו היה לי ממש טוב חברתית, אל מקום חדש בו אף אחד לא הכיר אותי ולא ידע את עולמי.
הרגשתי זרה ולא מוכרת. למזלי, הייתה לי מדריכה אותה הערכתי מאוד ושיתפתי אותה בכל התחושות הקשות הללו שאת מתארת. בשיחות שהיו לי איתה היא דווקא שיקפה לי מציאות אחרת,
היא אמרה שאולי אני לא מרגישה, אבל הבנות מאוד מעריכות אותי וכדו´.
אז לא הבנתי על מה היא מדברת בכלל, כיום אני מבינה.
אנחנו חיים בתוך עולם פנימי משלנו, עולם עם מחשבות, תחושות ותפיסות לגבי מציאות חיינו. לעיתים העולם הפנימי הזה לא תואם את העולם האמיתי שבחוץ. אך, המחשבה של האדם על המציאות משפיעה על המציאות שלו. כלומר, אם אדם חושב שהוא לא אהוב, סביר להניח שזה מה שהוא ירגיש.
אך אם להפך, האדם יחשוב שהוא אוהב ומקובל, יש סיכוי גדול שהוא אכן ירגיש כך.
הרבה פעמים אנחנו יוצרים את המציאות שלנו, בראש שלנו.
לכן, אני יכולה לנסות ולהציע לך מספר דברים. דבר ראשון, האם יש לכן שם מדריכה? או מחנכת או אפילו יועצת שאת מעריכה? לעניות דעתי, כדאי לך לפנות לאחד הגורמים הללו, או לכל גורם אחר שאת מעריכה באולפנא, ולשתף אותו בתחושות הללו. יכול להיות שאת תתפלאי לגלות, שהאנשים שמסביבך דווקא מאוד מעריכים ואוהבים. יחד עם זאת, כששומרים דברים בבטן או בראש, הרבה פעמים יש לנו נטייה לנפח את אותם מחשבות ותחושות יותר ויותר, אך אם אנחנו פותחים את הדברים עם אדם אחר, הוא יכול לעזור לנו "לפוצץ" את בלון המחשבות שיצרנו לעצמנו, ולראות את המציאות בצורה יותר ברורה.
ובכל זאת, נניח שאכן המציאות היא כמו שאת מתארת, אולי כדאי לשאול, איך נוצר המצב הזה?
בדר"כ מצבים כאלו נוצרים בהתחלות חדשות, או במעברים חדשים.
כשאני עברתי לאולפנא בכיתה ט´ היה לי מאוד קשה מהרבה בחינות, מעבר לקושי החברתי.
אני זוכרת שבביה"ס הקודם שלמדתי בו הייתי אחת מ"החכמות" בכיתה, ובאולפנא החדשה, הייתי מהממוצע. לא יותר. זה היה לי קשה. הרגשתי פחות טובה.
לאחר תקופה של הסתגלות, הבנתי שזה לא שאני פחות טובה, אלא אני בסביבה שונה, עם אנשים שונים, כך שהכל יחסי לאוכלוסייה שאני נמצאת בה.
לגבי השבט שלך, אני חושבת שזה מאוד טבעי, ב"ה שבשבט תרגישי בנוח, אותם את מכירה שנים, והם מכירים אותך שנים, אך לעומת זאת באולפנא, את חדשה. להרבה אנשים יש קושי לגלות את עצמם ולהיפתח בחברה חדשה, זה לוקח זמן. בע"ה יעבור עוד קצת זמן את תכירי אותם יותר והם יכירו אותך!
מעבר לכך אני חושבת שבמצב שאת מתארת, את יכולה לעזור לעצמך מאוד ע"י חברה טובה, שתרכשי לעצמך. איך רוכשים חברה? לפני שעברתי לאולפנא החדשה, הלכתי לדבר עם הרב קוק מרחובות. הוא ייעץ, בתחילת השנה (או באמצע), לעשות סקירה בעיניים של הבנות בכיתה. הוא אמר לי שע"י הסקירה הזאת, אני יכולה להרגיש איזה בנות מוצאת חן בעיני. אם אילו בנות יש סיכוי לפתח חברות.
כמובן, שאנחנו לא מדברים על מציאת חן חיצונית, כמו על מציאת חן מבחינת כימיה, מבחינת תחושה של חיבור. הרב אמר לי שאחרי שאני עושה את הסקירה, ומוצאת, אפילו מישהי אחת, פשוט לנסות ולהשקיע בה. לדבר איתה בהפסקות, לנסות להתקרב אליה עד שבע"ה ייווצר קשר.
בלי שאני מכירה אותך, אני בטוחה שישנן בנות שישמחו להיות חברות שלך. רק צריך למצוא אותן ולהשקיע.
בסוף השאלה שלך, הכנסת עוד נקודה שלא ממש הבנתי. יש מישהי בשכבה שקשה לך איתה? את חושבת שאולי את סגורה בגללה? את יודעת למה קשה לך איתה? או מה קשה לך? האם אפשר לדבר איתה על כך?
בכל אופן, אולי אפשר לנסות לשהות פחות במחיצתה.
לסיום, כמו בכל דבר אני מציעה לך בכל ליבי, לפנות בתפילה לבורא עולם. לומר לו במילים שלך, מה קשה לך ומה היית רוצה שיקרה. לבקש ולהתפלל שיעזור לך להתמודד, להתקדם, ובע"ה לשבור את המחיצות עם הבנות באולפנא.
אני באמת חושבת, שאת לא לבד בהתמודדות הזאת. אני מתארת לעצמי שאפילו בתוך השכבה שלך יש בנות שחשות כמוך. שלא מכירים אותן וכדו´.
אני מקווה שתמצאי בתוך האולפנא את האדם הנכון לדבר איתו על כך, ובע"ה שתתחזקי בעצמך!
שתאהבי את עצמך ושתאמני בעצמך!!
אם תרצי אשמח לשמוע איך העניינים מתקדמים ובכלל, על כל שאלה- אני פה.
הרבה הצלחה, בריאות ושמחה!
אודליה
odelyaf@walla.com