שלום כבוד הרב!
אני נער בן 16 מדריך בבני עקיבא וזה זמן רב שאני נופל מדי פעם (אני מתבייש מעצמי) אני קראתי תשובות לאיך אני מתקן ומתמודד אבל אני רוצה שתענה לי בקשה! הצלחתי להפסיק מזה למשך בערך שבועיים ואז נפלתי כ"כ כעסתי על עצמי באותו זמן אני מבקש בכל לשון של בקשה תעוזר לי
תודה!
שלום וברכה!
הבעיה שאתה מתאר היא אכן בעיה קשה, ואתה לא מתמודד איתה לבדך.
כדאי שתדע, קודם כל, שמצבך מצויין. יש לך נפש בריאה! הכאב שאתה מתאר, הכעס העצמי אחרי הנפילה, זו ההוכחה הכי טובה לכך שאתה לא מסוגל לקבל את החטא. שהחטא דוחה אותך. זהו הרהור תשובה ממדרגה גבוהה מאוד, הרהור שמראה שמעבר לכל המסכות ולכל המעשים שאתה עושה, הנפש שלך כל כך קשורה לקב"ה עד שהיא ממש סובלת מהנפילות הללו, שגורמות לה להתרחק מהקב"ה.
אין זה דבר פשוט בכלל!
ישנם נערים בגילך, וגם מבוגרים יותר, שכל כך התרגלו לדבר עד שהם בכלל לא מרגישים שיש כאן בעיה!
ובכל זאת, יש את הצורך להתמודד, וזה קשה.
מכל העצות ששמעתי, נראה לי שהדרך הטובה ביותר (היא גם לא קלה!) כוללת שלושה חלקים:
[החלק הראשון] הוא הגברת הטוב. אם יושבים משועממים בבית זה ממש בלתי אפשרי לא להתחיל לגלוש ואחר כך כבר אי אפשר לשלוט על מה שקורה. אני מאוד ממליץ למצוא לעצמך עיסוקים חיוביים. אתה נער בן 16, זה גיל מצויין לקחת על עצמך הרבה פרוייקטים חיוביים.
אם אתה יכול ללמוד תורה, זה הכי טוב. לקבוע עיתים לתורה, לקבוע חברותות, דף יומי, לימוד ספרי אמונה שמתאימים לגילך ועוד ועוד.
אם קשה לך ללמוד הרבה תורה אז אתה יכול למצוא פרוייקטים אחרים. גיל 16 זה אחלה גיל להתנדב במד"א, למשל. יש לך חופש ארוך ואתה יכול להשקיע המון זמן בדבר הזה. חופש זה גם זמן מעולה לטיולים. לא כאלה "מאורגנים", אלא עם כמה חברים, בצורה ספונטנית. אתה לא תאמין כמה שזה כיף וגם מקדם.
מה עם הדרכה בתנועת נוער? אם אתה מתאים לזה זה יכול להיות לך מעולה. אינני יודע היכן אתה גר, אבל גם אם אין מקום בסניף שלך אפשר ללכת להדריך בסניפי חוץ בתנועה שלך או אפילו בתנועות אחרות. יש צורך אדיר במדריכי חוץ, וזה גם דבר ממש מעולה. (אני עשיתי את זה כי לא רצו אותי בתור מדריך בסניף שלי).
אפשר לנסות ללכת לקייטנה של ילדי איל"ן או זכרון מנחם. אני בטוח שאם תחפש תוכל למצוא הרבה מאוד פרוייקטים מעניינים שמתאימים לגיל שלך, ויכולים ממש לשנות את החיים שלך מהקצה אל הקצה.
בכל מקרה אני מאוד ממליץ לך למצוא גם זמן ללימוד תורה קבוע, באמונה או במוסר או בהלכה או אפילו להשתתף בשיעור של "דף יומי".
[החלק השני] הוא למצוא מסגרת שתעזור לך להתמודד. אני לא מתכוון לקבוצת תמיכה או משהו כזה, אלא על עוד כמה חברים שמחליטים ביחד להתמודד. אפשר גם לשתף מישהו מבוגר. אולי תמצאו איזה בחור ישיבה בסביבה, שאפשר ללמוד איתו פעם בשבוע ספר מוסר כמו "מסילת ישרים", ולנצל את המפגש כדי לדבר על ההתקדמות הרוחנית שלכם. חבורת לימוד כזאת מאוד עוזרת בכלל בחיים, כי ככה אפשר לתת יותר תשומת לב לאורך זמן, ולא רק תנופה אחת, להתקדמות הרוחנית שלך. ככה גם תוכל לשוחח עם החברים שלך על הנפילות, ולהתחזק כל הזמן ברצון לשמור על הצלחות.
[החלק השלישי] הוא רעיון ששמעתי מכמה אנשים, וזה לעשות הלכות "יחוד" לאינטרנט. בקצרה, "יחוד" זה איסור להיות לבד עם בחורה במצב שאף אחד לא רואה אתכם או יכול להפתיע אתכם בכל רגע. האיסור הזה נועד לשמור על כך שלא תבואו לחטוא, כי אתם חוששים שמישהו יתפוס אתכם. יש כאלה שעשו דין דומה לאינטרנט. מותר להיות באינטרנט, אבל צריך לדאוג שיהיה עוד מישהו בבית, ושהוא יידע שאתה גולש והוא יכול להכנס מידי פעם לחדר. (החדר לא נעול, ואין צורך לדפוק כדי להכנס). במידה ואף אחד לא בבית, מחכים עם האינטרנט עד שמישהו יחזור. בצורה כזו אני מאמין שיהיה לך קשה מאוד לגלוש לאתרים שאתה יודע שלא בסדר לגלוש אליהם, ועם הזמן אתה תתרגל וזה יהיה לך גם הרבה יותר קל.
וכמובן, צריך לעבוד קשה, ולהתפלל הרבה לקב"ה שיעזור לך לעבוד אותו בטהרה.
שיהיה לך המון בהצלחה, ואתה מוזמן לשוב ולספר לי איך התקדמו העניינים,
משה.
mosheaaaa@gmail.com
נ.ב תכנס לאתר שלנו וכתוב במנוע החיפוש את המילה 'אינטרנט' ותמצא הרבה דברים בנושא הזה.