אני סובל מ'חרדת חגים'

יעקב שלום!
בחרתי לפתוח את התשובה במילתא דבדיחותא: יהודי אחד היה מחמיר גדול ובייחוד החמיר בכל מה שקשור בהלכות הפסח. לקראת הפסח החליט שהוא לא מסתבך: במהלך כל החג יאכל רק אגוזים ובננות. אלה שני דברים שקונים אותם בקליפתם כך שלא יכול לחדור אליהם חמץ. בכל ערב פסח היה הולך אל מוכר האגוזים הגוי שגר בשכנות אליו וקנה ממנו כמות גדולה מאד של אגוזים. וכך היה מתקייים כל החג במשך שנים ארוכות. יום אחד נפטר מוכר האגוזים ובנו המשיך את עסקיו תחתיו. היהודי שלנו ניגש אל הבן וקנה ממנו את כמות האגוזים הענקית שהוא נהג לקנות מידי ערב פסח. במהלך החג ניגש היהודי אל הגוי ואמר: "אני לא יודע איך להסביר זאת, אבל, בשנים הקודמות האגוזים היו טעימים הרבה יותר. תראה, אמר בן המוכר, אבא שלי היה טובל אותם בבירה (משקה משעורים שהוא חמץ גמור!), אני כבר לא עושה את זה".
המסר די ברור: ניתן להחליט על חומרות שונות ומשונות ועדיין להיכשל. אם לא נצמדים לחוקי הלכה ברורים (משגיח על תהליך הפיקוח, מינוי מבשלים אמינים וכו') נכשלים.
'הילכך איני רואה לחדש חומרות על ישראל מה שלא החמירו הראשונים והלואי שישמרו מה שהוטל עליהם דתפסת מרובה לא תפסת ולא ישאר בידם לא זה ולא זה' (שו"ת הרדב"ז ח"א סי' קסג, הובא בפת"ש ביו"ד סי' קפד סק"ה).
אבל יש עוד מסר: צריך סיעתא דישמיא גם כדי להדר במצוות. בסידור התפילות של גדולי האדמו"רים ניתן למצוא למשל תפילה שבה הם מתפללים שימצא להם אתרוג יפה לחג הסוכות. צריך לעשות את המצוות לא רק מתוך יראה ופחד אלא גם מתוך שמחה דבקות וכוונה טובה שבעז"ה תצורף למעשה. אם אתה שוקע בפרטי פרטים מתוך לחץ ולא מתוך שמחה אתה מחמיץ את הקירבה לקב"ה שהיית אמור להשיג על ידי קיום המצווה, אתה שוקע בלחץ ובחרדות שהם הפך עבודת ה' בשמחה.
בכלל, שקיעה בעצבות ובלחץ בהקשר לקיום מצוות הם הרבה פעמים עצת היצר הרע.
רבי ישראל בעל שם טוב כתב על כך בצוואתו(צוואת הריב"ש, עמוד 8):
"לפעמים מטעה היצר הרע את האדם ואומר לו שעבר עבירה גדולה, אף על פי שבאמת אינו אלא חומרא בעלמא או שאינה עבירה כלל. כוונתו שיהיה האדם בעצבות מכח זה, ויבוטל בעצבותו מעבודת הבורא יתברך שמו. וצריך האדם להבין רמאות זו ויאמר ליצר הרע איני משגיח על החומרא שאתה אומר, שכוונתך לבטל אותי מעבודתו יתברך שמו, ושקר אתה דובר, וגם אם הוא באמת קצת חטא, יותר יהיה נחת רוח לבוראי כשלא אשגיח על החומרא שאתה אומר לי לגרום עצבות בעבודתו יתברך שמו, אדרבא אעבוד אותו בשמחה. כי זהו כלל גדול, כי אין כוונתי בעבודה לצורך עצמי רק לעשות נחת רוח לפניו יתברך שמו. ואם כן אף אם לא אשגיח על החומרא שאתה אומר, לא יקפיד הבורא יתברך שמו עלי, כי כל עיקר מה שאיני משגיח עליך הוא מחמת שלא אבטל מעבודתו יתברך שמו, ואיך אבטל מעבודתו אפילו רגע אחד, וזהו כלל גדול בעבודת הבורא שיזהר מעצבות כל מה שאוכל".
יהי רצון שיהיה לך פסח כשר ושמח
בברכה,
חברים מקשיבים