בס"ד
שלום רב!
אתמול, בפעם השניה בחיי חברתי הטובה אמרה לי משפט כמו "מאד לא כיף להיות עם אדם שיש לו מצבי רוח, ושהוא לא שמח." הרבה פעמים בחיים שלי אני מוצאת את עצמי לא שמחה או סתם מבואסת. לפעמים אני מרגישה שאני עושה את זה סתם כדי למשוך תשומת לב, כי אין סיבה שאני אהיה באמת עצובה. כשחשבתי על זה, הגעתי למסקנה שאני באמת כן רוצה להיות שמחה! אני כן רוצה שאנשים יאהבו להיות איתי… איך עושים את זה?
בנוסף, שמתי לב שאני נפגעת מאד מהר מכל דבר קטן שאנשים שמאד מאד קרובים אליי עושים, והדבר הזה רק גורם להם להתרחק ממני.. וזה גם מכניס אותי לעצבות בנוסף על הכל.
אני רוצה להיות שמחה, באמת שכן.. אבל קשה לי להיות מזויפת ולחייך סתם.. איך שמחים באמת?
תודה מראש על התשובה!
תזכו למצוות!
בע"ה
שלום יקרה!
אשרייך שאת רוצה להיות שמחה באמת ושאת מבינה שהשמחה היא דבר שתלוי בעבודה שלנו. לכולנו קורה לפעמים שאנחנו לא שמחים או מבואסים. במצב כזה אפשר לתת לבאסה להשתלט עלינו אבל אפשר גם להשתדל להיות בשמחה.
בדברים שכתבת הזכרת כמה פעמים השפעה של היחס של אנשים סביבך על ההרגשה שלך: 1)שהדברים שחברה שלך אמרה לך והרצון שאנשים יאהבו להיות איתך עוררו בך את הרצון להיות שמחה. 2)שאת מרגישה שלפעמים את עצובה ומבואסת כדי למשוך תשומת לב של חברות שלך.
3)שאת נפגעת בקלות מאנשים שמאוד קרובים אליך וזה גורם להם להתרחק ממך ולך להיות עצובה.
העובדה שאת מושפעת מהיחס של הסביבה שלך, מוכיחה שאת נורמלית ובריאה. מפני שאחד מהמאפיינים של האדם זה שהוא יצור חברותי שצריך חברה ומושפע מהחברה.
ביחד עם זה צריך שהמקור לכוח לביטחון ולשמחה שלנו יהיה מתוכינו פנימה ולא מהחוץ. כאשר אין לנו כוח בתוכינו אנחנו מחפשים כל הזמן אישורים וחיזוקים מבחוץ. מה זאת אומרת שהמקור לכוח הוא בפנים?
זאת אומרת שיש לנו אמונה בעצמינו. שאנחנו מאמינים בה´ ברא אותנו ונתן בנו את הכוחות והכישרונות והחסרונות. ומתוך שהוא ברא אותנו ככה והוא מאמין בנו אז גם אנחנו מאמינים בטוב שבנו ושמחים במה שאנחנו.
ואיך כל זה שייך לשאלה שלך על הדרך להיות שמחים באמת? אחת הדרכים לעבוד על שמחה היא לעבוד על ביטחון בה´ שהוא טוב והוא רוצה להטיב איתנו.
יש לנו הרבה טוב בחיים וביחד עם זה תמיד יש דברים שחסרים לנו. ובשביל להיות שמחים צריך לבטוח בה´ שהוא המקור של הטוב והוא מכוון את כל מה שקורה בעולם. ולכן גם הטוב שיש לך בחיים וגם הדברים שחסרים הם מדויקים בשבילך ומכוונים מה´.
ובדרך הזאת אפשר לשמוח בחלק שלך גם אם הוא חלקי ולא שלם. כמו שחז"ל מלמדים אותנו בפרקי אבות: "איזהו עשיר? השמח בחלקו".
בשביל שתוכלי לעבוד על מידת השמחה, כדאי לך קודם כל למקד לעצמך מהם הדברים שגורמים לך להיות עצובה, ולפיהם תוכלי לדעת איך נכון לך להגיע לשמחה.
בדברים שלך הזכרת שני גורמים- ביאוס בשביל למשוך תשומת לב ועצבות במצב שאנשים קרובים אליך מתרחקים ממך. לפי הדברים האלה יכול להיות שהדבר שיעזור לך להגיע לשמחה הוא חיזוק של הקבלה וההערכה שלך את עצמך.
תנסי לומר לעצמך ולהכניס לך למחשבה שה´ שהוא טוב ברא אותך ומאמין בכוחות שהוא נתן לך ולכן גם את מאמינה בעצמך ומקבלת את החלק שלך עם היתרונות והחסרונות שבך. ככל שיש לנו יותר ביטחון בחלק שלנו כך יש לנו יותר שמחה. ר´ נחמן מברסלב כותב בליקוטי מוהר"ן שהשורש של העצבות הוא חוסר אמונה. כשאין אמונה בה´ ואמונה בעצמך ואמונה בכך שחברות שלך אוהבות אותך, אז יש עצבות. אבל כאשר מתחזקים באמונה בה´ ובעצמך אז גם יש ביטחון בקשר שלך עם חברות שלך, ומתוך כך יש יותר שמחה.
תחשבי האם הכיוון הזה מתאים לדברים שגורמים לך להיות עצובה ולדרך להגיע לשמחה. אם לא, אשמח שתכתבי לי ונראה עוד כיוונים.
בכל אופן יש כאן תשובה על שאלה דומה לשלך, שנותנת כיוונים נוספים לקניית שמחה אמיתית:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=97648
דבר אחרון, בקשר לכך שכתבת שקשה לך להיות מזויפת ולחייך סתם. לפעמים בשביל להגיע לשמחה אמיתית אנחנו צריכים לעשות מעשים של שמחה "מזויפת". מפני שמעשים כמו לחייך כשאין שמחה בלב או לשמוע מוזיקה או לקנות בגד הם לא המקור של השמחה האמיתית, אבל יש להם כוח לעורר בלב שלנו את השמחה. חז"ל לימדו אותנו ש"אחרי המעשים נמשכים הלבבות" וכאשר עושים פעולה של שמחה חיצונית זה מוליד שמחה פנימית. חוצמיזה ששמעתי על מחקרים מדעיים שחיוך משחרר משהו בגוף שמגביר שמחה..
שנזכה לעבוד את ה´ בשמחה.
אשמח לשמוע ממך,
תצליחי!
אמונה
emunael@gmail.com
