אני מאמינה בה' ואני מרגישה שהתקרבתי אליו מאוד.
הבעיה היא שאני מרגישה שאני רחוקה ממנו..שהוא פה רק שאני צריכה.
אני לא מרגישה שאני אוהבת אותו ברמה שאני מאוהבת בו,ופשוט כואב לי להגיד את הדברים האלה.
אני כ"כ רוצה לאהוב אותו,להיות אמיצה ברשות התורה,לא להתנצל ולהתבייש במצות שאני עושה.
להרגיש שהוא תמיד איתי ולעבוד אותו בשמחה,אהבה רבה ואמונה תמידית.. אשמח מאוד אם תעזרו לי. תודה רבה:)
שלום וברכה!
א-במה שכתבת שמחתי לראות שאת אמיתית. וזה דבר מאוד חשוב בעבודת ד´, כיון שיש הרבה פעמים שאנחנו חושבים שאנחנו במדרגות מסוימות ואנחנו לא. וזה בריא שיש משברים. ובריא שאנחנו לא מרגישים קרובים לקב"ה כל הזמן.
ב-הדרך: הדרך להתקרבות לד´, הדרך להצליח באמת להתקרב אליו לא בצורה שאנחנו רק מדברים על זה, אלא גם חיים את זה, היא שינוי צורת ההסתכלות על כל החיים. החיים שלנו לא בנויים מאוסף של מקרים רצופים. אלא לכל דבר ודבר יש משמעות עבורנו, כל דבר שעובר עלינו כל יום הוא בעצם מברר לנו את מי שאנחנו, מברר לנו את היחס שלנו כלפי הקב"ה, כלפי התורה, כלפי העם וכלפי הארץ.
הדרך היא ארוכה מאוד, כיון שצריך כל הזמן להיות עם ´יד על הדופק´ ולראות מה קורה, איך קורה, מדוע קורה, וכל הזמן להיות בתנועה.
זה קשה, וזה לא קל, אבל כשיודעים שהקב"ה עושה לך דברים, ולא רק שהוא עושה לך דברים, אלא הוא חושב עליך כל הזמן. את נמצאת אצלו כל הזמן במחשבה, כל הזמן הוא חושב איך יהיה לך טוב, איך תמלאי את היעוד שבאת בשבילו לעולם. והוא כל הזמן עוזר לך להגיע ליעוד הזה.
אנחנו מאמינים שכל מה שקורה לנו הוא מהקב"ה והוא לטובה. ואנחנו מאמינים שכל מה שקורה לנו צריך לקרות לנו בשביל שאנחנו נתקדם הלאה.
וכשאת אומרת שיש משבר,אז זה סימן משמים שאת עומדת להתעלות, שהנשמה שלך כבר לא מסתפקת במדרגה שהיית עד עכשיו והיא רוצה להתעלות מעלה מעלה ולעוף על כנפי השכינה אל הקודש.
זה מצב שהוא מאוד כואב מצד אחד ומצד שני הוא נפלא, האדם הורס לעצמו בנין אמוני קטן בשביל לבנות על גבי ההריסות האלו בנין אמוני ענק ביותר.
ג-לאהוב את ד´ כמו התאהבות-זו טעות, כי בכלל המושג התאהבות הוא מושג תרבותי לא נכון שאנחנו חיים ´בסרט´ וחושבים שאנחנו צריכים איזה אביר על סוס לבן. האהבה לקב"ה נבנית מהרבה משברים, מהרבה אפור שנמצא בחיים, אבל מי שיודע להביט בעינים הנכונות רואה באפור של החיים השגרתיים את האור העצום שהקב"ה שולח לו, את האהבה האין סופית שהקב"ה משפיע עליו. וזה קשה. כיון שאנחנו שקועים בתרבות שאומרת לך אל תסתכל על הסביבה שלך אלא רק על עצמך.
צריך ללמוד אמונה, וצריך ללמוד איך לשלוט ברגשות שלנו, איך לשלוט בעצמינו, איך לשלוט ביצרים שלנו, איך לתקן את מידותינו, ואחרי זה נוכל להגיע לאט לאט לאהבה הנכספת לקב"ה.
יש המון מדרגות באהבה, ולא צריך לפחד לומר שאנחנו לא במדרגה הגבוהה ביותר, אבל עצם השאיפה היא כבר מעמידה אותנו על המסלול הנכון של החיים.
חיי אהבת ד´ הם החיים הממלאים את האוהב ביעוד עצום. באמונה גדולה ובשמחה עצומה על הזכות להיות אהוב כל כך ולהשיב אהבה.
אני מקוה שזה עזר ואשמח להמשיך לעזור במה שאוכל במייל שלי
elchananshmuel@gmail.com
כל טוב ברכה ושמחה!
אלחנן.
