אני רוצה להתחתן

שלום חברה יקרה,

המצב שאת מתארת והתחושות שאת מציגה הן מאוד מאוד מוכרות ונפוצות, כך שאפשר להתחיל מזה שאת לא לבד… בן אדם מאוד רוצה משהו, תולה בדבר הזה הרבה תקוות. פועל רבות בכדי להשיג את הדבר הזה, מרגיש שהוא משקיע מאמצים מרובים ובכל זאת הוא לא מצליח להשיג את הדבר המבוקש.
ישנם סיכויים רבים שמצב כזה יוליד תחושות לא פשוטות, ועלול חלילה להוביל גם לייאוש.
אני מאוד מבינה אותך.
זה מצב לא פשוט.

לפני שאגע בשאלות שהעלת באופן ישיר, חשוב לי לומר כמה דברים קודם.
את מתארת בשאלתך רצון מאוד גדול להתחתן, צורך להכיר כבר את המישהו המיוחד רק לך. זה משמח לשמוע שמעסיקים אותך דברים כה גדולים כמו בניית בית בעמ"י, ושאת משקיעה במטרה חשובה זו אנרגיה מרובה. אני מניחה שהסיבות שמביאות אותך לרצות אותך כל כך להתחתן, הן סיבות חשובות וטובות. ובכל זאת חשוב לי שתשאלי את עצמך מה גורם לך לרצות להתחתן.
שאלי את עצמך את השאלות הבאות, רק כדי שנהיה בטוחות שהצורך שלך נובע ממקום נכון.
האם יש בי צורך לרצות את החברה?
האם אני מאמינה שחתונה היא זו שתפתור את כל בעיותיי?
האם אני רוצה להוריד מעליי את הלחץ?
גם אם התשובות לחלק משאלות אלו היא חיובית, או אפילו לכולן, זה הגיוני ומובן ששיקולים אלו מנחים אותך באופן מודע או לא מודע, אך חשוב לברר אם הן לא הסיבות היחידות שמנחות אותך.

וכעת לאחר ההקדמה הארוכה, אגש לשאלתך.
ראשית, אני שמחה לשמוע שלא התייאשת.
ב"ה שיש בך כוחות ואמונה, כי למצוא בן זוג זו באמת משימה לא פשוטה כלל. חשבי על זה, למצוא בן אדם שאנו מוכנים ורוצים לחיות איתו כל חיינו זה כמעט נס, כך שהגיוני שחיפוש כזה הוא לא פשוט, מורכב ולוקח זמן.

את כותבת: "למה אם אני כ"כ רוצה וכ"כ משתדלת אני לא מכירה מישהו..?"
ישנם הרבה דברים בעולם הזה שמתעכבים ואנו לא מבינים מדוע, לאחר שהדברים קורים, אנו מסתכלים לאחור ואומרים לעצמנו: "איזה מזל שהדברים התעכבו וקרו רק עכשיו!" (ולפעמים גם לא מתגלה לנו הסיבה לעיכוב בעולם הזה).

לעיתים אנחנו עושים השתדלות והדברים מתעכבים מסיבות שקשורות אלינו- אנחנו צריכים עוד לגדול, להתבשל, לצמוח ולהתפתח. ולעיתים הדברים מתעכבים מסיבות שלא קשורות אלינו כמו בסיפור הבא:
מדובר באחות של חברה שלי. אותה בחורה יצאה לאינספור פגישות עם בחורים, היא כבר סיימה תואר שני והיתה רוויית דייטים. בגיל 26 היא פגשה סוף סוף את בעלה. בעלה היה בחור חילוני שחזר בתשובה שנתיים קודם. אותה בחורה היתה צריכה להמתין ולחכות עד שהבחור שמיועד לה יחזור בתשובה ויהיה מוכן לחתונה. כל השנים בהן היא חיכתה לחתונתה, היא לא שיערה לעצמה שהדברים התעכבו מהסיבות האלו, וכאשר היא פגשה את בעלה היא כל כך שמחה בו שהיה לה ברור שהדברים היו חייבים להתעכב!

הקב"ה בחר לכל אחד מאיתנו מסלול חיים שמיועד רק לו ואותו הוא צריך לעבור, כל העיכובים והקשיים שקורים לנו בדרך הם חלק מהתהליך אותו אנו צריכים לעבור. ולמרות שכרגע זה לא נראה ומרגיש שזה לטובתנו, זה אכן לטובתנו.

עניין נוסף שכתבת הוא:" אני מנסה לחשוב במה אני לא בסדר ומה יש לתקן וברור שיש".
עצם זה שעוד לא מצאת את זיווגך למרות כל ההשתדלויות שאת עושה, לא אומר שמשהו בך לא בסדר, את בסדר גמור! והרבה יותר.
אשרייך, שאת משתדלת להתקדם, להבנות ולהיות טובה יותר. זו עבודה שנעסוק בה כל חיינו, ובייחוד בעניינים שנוגעים לבניית בית. אך, היי בטוחה שאת בסדר, אין לך שום סיבה לחוש אשמה.

את שואלת מה עוד אפשר לעשות?
קודם כל, להרגע, (אחרי הכל את באמת מאוד צעירה). נסי להתחזק באמונה שיש שליט לעסק והוא רוצה יותר מכולם שנתחתן, ובע"ה גם יבוא יומך ותפגשי את המיועד לך. ובינתיים, חשוב מאוד ללמוד דברים שמחזקים את האמונה, למדי ספרי אמונה שמדברים אלייך ונותנים לך כוח.

דבר נוסף, נצלי את הזמן לבירור עם עצמך:
מה את מחפשת?
מה הם הדברים שחשובים לך?
איך את רוצה שיראה הבית שלך?
מה הם האידאלים והחלומות שלך?
אלו דברים שכדאי לחשוב עליהם קודם שמוצאים את האדם, כי כך קל יותר לדעת מה אנו מחפשים.

עוד עניין, אם את יודעת שיש אדם שנוח לך לפנות אליו שעוסק בהיכרויות או אדם שקשור למקום שיש בו בחורים שעשויים להתאים לך,ניתן לפנות בצניעות ובעדינות, ולומר שאת מרגישה מוכנה לחתונה והיית שמחה אם הוא יוכל לחשוב על בחור להכיר לך. גם זו השתדלות אדירה, וזו לא בושה-הרבה בנות עושות כך.

אך הכי הכי חשוב, לסמוך על הקב"ה שהכל נעשה לטובה. את תעשי את ההשתדלות מלמטה, והקב"ה יסייע מלמעלה.

בהצלחה בכל!
בכל שאלה נוספת ועניין נוסף, את מוזמנת בשמחה לפנות אליי למייל.
מור
morselaa@walla.com