אני רוצה לתקן את העולם אבל מתייאש

שלום וברכה,
הרצון הוא הכוח החשוב ביותר שקיים בעולם. בכח הרצון שלנו דברים זזים בעולם והעולם מתקדם. "אין דבר העומד בפני הרצון", אין הכוונה שאם אני ארצה לעוף לירח, מיד זה יקרה, אלא דברים שהם חשובים לנו ואנו מפעילים את שכלנו בכדי למצוא את הדרך לפתור אותם ולקדם אותם, מובטח לנו שנצליח (האדם כבר הגיע לירח, לא?).
הקב"ה ברא, יחד עם העולם שצריך תיקון, גם את הדרכים שאיתם ניתן לתקו את העולם. הקב"ה הטביע בעולם את הכלים לתקן ולקדם אותו. כשחז"ל אומרים שתפילה מועילה לפתור בעיות, פירושו של דבר שהתפילה פועלת. אנו יודעים שלימוד תורה מקדם את העולם, פירושו של דבר, שגם אם אנחנו לומדים דברים שנראים כאילו אין להם שום קשר עם המציאות, המציאות משתפרת בזה הרגע. כך המהנדס שיצר את העולם החליט, וכך העולם פועל.
כל זה לא סותר את ההשפעה הנראית לעין, בהדרכה, בהתנדבות, בגמילות חסד, בתיקון המידות האישי, בשיחות עם חברים ושכנים, בצדקה, בצניעות, בחיי תורה ועוד. ניקח לדוגמא את ההדרכה, שדווקא ממנה אתה מתייאש, צריך לדעת שכל מילה שנאמרה לחניכים, כל פעולה, כל דוגמא אישית חיובית, כל הערה והארה, כל מאור פנים וכל חיוך, שום דבר לא חוזר ריקם הכל נכנס לליבם, ולמרות שהתוצאות לא תמיד נראות על פני השטח מיד, צריך לדעת שהדברים משפיעים. חז"ל אומרים על הפסוק "ושמתם את דברי אלה על לבבכם" שלפעמים ליבו של התלמיד אטום ואינו רוצה לקבל את הדברים, אז כל מה שהמחנך אומר, יושב ומחכה "על הלב", ובבוא העת כשיפתח הלב יפלו הדברים פנימה מאליהם.
המשנה במסכת אבות אומרת "לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה בן חורין להבטל ממנה". אינך אחראי על כל מה שהולך בחוץ, לא על כתפיך הדלות מוטל כל הרפש והזוהמה, אבל מה שכן נמצא בסביבתך ביכולתך, מזה אין אתה בן חורין להימלט, אפילו לא בטענה ש'זה לא היה עוזר', 'זה ממילא לא היה מתקן את הכל'… כל מעשה שלך נמדד ונלקח בחשבון "ואין הקב"ה מקפח שכר כל בריה ובריה".
בהצלחה בתיקון העולם,
שמיר, חברים מקשיבים