שלום רב!
קוראים לי יאיר ואני שמיניסט שמחפש את דרכי בשנה הבאה. לא תיארתי לעצמי שזה יהיה כ"כ קשה. אני מבולבל לגמרי. לפני שנה שזה נראה לי ממש פשוט, כשהחלטתי שאני רוצה ללכת לישיבת הסדר, זה באמת נראה לי אחלה ללמוד תורה באוירה טובה ולא בשביל איזה ציון, להתחזק. אחרי זמן מה התחלתי להבין שזה לא פשוט. זה התחיל שאנשים התחילו להסביר לי למה הישיבה הזאת לא טובה ולמה זאת כן, ומטפטפים לך את זה בכל מיני מקומות ומדבר על זה עם חברים.. עם יד על הלב, מעט מאוד פעמים למדתי גמרא בעיון, ברמה של ישיבות. מאיפה אני אמור לדעת מה מתאים לי? יש מי שמלמד ב"יצירתיות", או באטימות, בחדשנות, ואחת ליברלית מדי והשניה "לא בקו", ואחת מלמדת "אליבא דהלכתא" והשניה ביקורת המקרא וכו' וכו' באמת שניסיתי למצוא איזה "קול פנימי" איזה משהו שינחה אותי, אבל אין לי שמץ.. אז אתה אומר לעצמך:"זה הכל חפיף! העיקר שלומדים תורה". אבל לא. זה מציק. חשבתי על המון, והגעתי למסקנה שהתלבטות העיקרית שלי בין 2 הישיבות. הקטע שאין שום קשר ביניהם. אתם מבינים? זה משהו יותר עמוק. זה פשוט אין לי "ראש". אני לא יודע מה אני בדיוק אני רוצה מעצמי. קיצור, אני מקווה שלא סיבכתי מדי ומצטער על האריכות ואודה לכם אם תוכלו לעזור. תודה!
שלום לך יאיר.
אשריך שבחרת במסלול שמגדל ומחזק אותך בתורה ועבודת ה'. השנים האלה יֵעצבו אותך ויבנו את אישיותך בעז"ה, וישפיעו במידה עצומה על איך יֵראו החיים שלך בעתיד. בחרת במסלול של תורה משולבת עם צבא – פשוט החלטה טובה.
אחרי שהחלטת עקרונית על הכיוון – יש קושי להכריע על הפרטים, על ה"טעם", "הצבע" ו"הריח". בהחלט צדקת שיש חשיבות לפרטים ולהבדלים בין הישיבות, צריך להשקיע בזה מחשבה ברצינות.
חשוב להדגיש: אין כאן בחירה בין נכון ללא נכון, בין דבר צודק לטעות; יש כאן בחירה בין טוב יותר לפחות טוב, בין מועיל מאוד למועיל. חשוב שתבין שהדבר הכי בסיסי הוא ההבנה שהמטרה שלך היא להתפתח, לעסוק בדברים שאתה אוהב, ליהנות מזה ולהשקיע. לכן, מעל לכל חשוב לבחור במקום שבו אתה מרגיש טוב; מבחינת האנשים, הר"מים וכו'. זה הכי חשוב.
אז איך מחליטים ???
הבנתי ממך שתי נקודות עיקריות :
1. יש כמה דרכים ללמוד גמרא בעיון ואתה לא יודע איזה מהן הכי תתאים לך.
2. יש שתי ישיבות שאי אפשר להשוות ביניהן כדי להחליט כי אין ניגוד או קשר בין אחת לשניה, פשוט כל אחת במישור אחר, לכל אחת יש התמקדות אחרת. אז איך להשוות ולבחור ?
לגבי גמרא בעיון:
א. תלמד כמה ימים בדרך מסויימת בישיבה אחת ואח"כ תלמד בדרך אחרת בישיבה השניה ותבדוק למה נמשכת.
1. אם אי אפשר לעשות שבוע ישיבה או שבדקת ולא נמשכת במיוחד למשהו – לך לדרך האמצע, תבחר מבין דרכי הלימוד שבדקת את דרך הלימוד המקובלת יותר בישיבות (תברר איזה מקובלת יותר ).
למה דרך האמצע ?
א. היא מתאימה לרוב האנשים ורוב הסיכויים שתתאים גם לך.
ב. גם אם תרצה לעבור אח"כ לדרך אחרת המעבר "יכאב" פחות מאשר אם תבחר בתחילה בדרך פחות מקובלת ותרצה לשנות אותה.
אני מאמין שעם הזמן יכול להתפתח אצלך קול פנימי שימשוך אותך לכיוון מסוים.
לגבי שתי הישיבות:
הבנתי ממך שהן שונות בעיקר לא בגלל לימוד הגמרא בעיון אלא בגלל סיבות אחרות, אז –
1. אם אפשר לעשות שבוע ישיבה ולראות למה אתה נמשך יותר – לך על זה. אם אי אפשר או שלא נמשכת לזאת יותר מזאת –
2. תגדיר לעצמך במה מיוחדת הישיבה הראשונה ובמה הישיבה השניה.
3. תחשוב האם אי אפשר להשיג בעצמך את מה שיש בישיבה א' כאשר אתה בישיבה ב', או אחרי שתצא מהישיבה.
4. בנוסף אפשר לנסות את הדרך של ש"י עגנון :
מסופר שכשאשר הוא עמד לפני החלטה חשובה והתקשה להחליט – היה זורק מטבע ומחליט. שאלו אותו: ככה מחליטים ? ועוד בהחלטות חשובות ? ענה להם ש"י עגנון: אני לא מחליט לפי עץ או פאלי, אני אומר: אם ייפול על עץ אחליט א', ואם ייפול על פאלי – אחליט ב', ואני זורק ומחליט לפי התוצאה. אם יש לי צביטה בלב למה לא החלטתי אחרת – סימן שצריך להחליט אחרת, ואם אין צביטה בלב – סימן שזה בסדר.
אני לא אומר לך לזרוק מטבע ( "לא תנחשו" ? ), אבל את העיקרון הבנת…
ייעוץ: גם אם לפעמים מתבלבלים מרוב עצות, אל תוותר על זה. תמיד יש סיכוי שתמצא מישהו שממש יקדם אותך להחלטה טובה, וחוץ מזה – לא צריך להירתע מהרבה נתונים; אומרים שההבדל בין מפקד לחייל הוא ששניהם מקבלים הרבה נתונים, החייל הפשוט מתבלבל, והמפקד משתמש בהם לטובתו לצייר את תמונת המצב הטובה ביותר שאפשר להשיג… אני מעיד על עצמי שהעצות שקיבלתי מאוד עזרו לי בהחלטה שאתה עומד לפניה. כדאי שתתייעץ עם מי שמכיר אותך טוב (את האופי שלך והיכולת השכלית. אולי הר"מ או ראש הישיבה התיכונית שלך) ומכיר את הישיבות המדוברות.
לסיום אומר לך עוד שני דברים שחשוב לזכור:
1) בחירת ישיבה היא לא חתונה קתולית. נניח שתבחר ישיבה ואחרי כמה שבועות תראה שטעית וזה לא המקום שלך, תמיד אפשר לעבור לישיבה אחרת. נכון שלעבור מקום זה לא הכי נעים, אבל זה גם לא סוף העולם.
2) תשאיר גם משהו לקב"ה….
תזכור שאחרי שאתה עושה את החלק שלך ובודק ומברר ככל יכולתך- יצאת בזה ידי חובת ההשתדלות, ומכאן ואילך תבטח בקב"ה שינחה אותך בדרך הנכונה. אתה לא צריך להיות לחוץ ומתוח כל הזמן ואכול ספיקות 'מי יודע אם עשיתי בחירה נכונה'. אתה תעשה את המקסימום מבחינתך, ומכאן ואילך תהיה רגוע ושמח, ובעז"ה תעלה ותצליח.
בהצלחה רבה,
שלמה, חברים מקשיבים