אנשים צדיקים=סבל לאנשים שסביבם?

שלום חברה יקרה,,

ראשית, אני מתנצלת על העיכוב הרב במענה.

קודם כל, אני שמחה שעצם זה שכתבת על הנושא כבר הקל עלייך במעט. את יכולה אולי לעשות את זה גם בפעמים אחרות- לכתוב במחברת או אפילו לעשות "יומן אלקטרוני" במחשב, ופשוט לכתוב מה שמפחיד או מרגיש לך. לפעמים, מיד אחרי הכתיבה ההרגשה משתנה, אנחנו קוראים מה שכתבנו, ופתאום זה מרגיש לנו זר ולא שייך- כמו "איך יכולתי לחשוב כך". עצם הכתיבה, הביטוי, זה עוזר להבהיר הרגשות, שהן יותר עמומות. ולחזק או להפריך אותן.

בנוסף, העובדה שאת יודעת שכל הנושא הוא ברגש ולא בהיגיון, כלומר את מבינה בשכל שזה לא נכון, אבל קשה לך להפנים את זה בהרגשה, זה גם נותן לנו כיוון שאיתו צריך לעבוד. אמנם, אחד הכיוונים הראשונים שאליהם אני הייתי פונה כשאני מנסה להשפיע על הרגש שלי הוא קודם כל להבין בשכל ממש טוב למה זה לא נכון מה שאני מרגישה, הפחד הזה. זה הקלף הראשון שהייתי שולפת כנגדו. עם זאת, יש פעולות שצריך לעשות ישירות עם הרגש עצמו- כמו ללמוד להרגיע את עצמך במצבים של פחד ולחץ, לנשום עמוק ולא לאבד עשתונות כשמשהו משתבש. כל מיני דברים כאלה, שהם טובים בכלל בחיים, ותוכלי גם לנצל אותם פה. תנסי לחשוב איזה דברים מרגיעים אותך במצבים שונים, ואז תוכלי ליישם אותם גם כשעולות בך המחשבות הללו.

אני אנסה להביא תשובות לשכל, שכמו שאמרתי, הוא כנראה הקלף הראשון לשלוף נגד פחדים כאלה.

אני חושבת שיש כמה נושאים שונים שנגעת בהם, שמהם את חוששת:
אחד- העובדה שכביכול כל הצדיקים מתים מוות פתאומי.
השני – שהיקרים לך שאת רואה כאנשים טובים מאוד, ימותו בפתאומיות
השלישי- את מנסה לדון אותם לכף חובה כדי שאולי אז הם לא יראו כצדיקים, ולא ימותו ח"ו.

אם כן, אשתדל לכוון אותך בשלושת הנקודות הללו.

קודם כל, אני חושבת שהנקודה הראשונה כפי שניסחתי אותה, די ברור לנו שהיא לא ממש מציאותית. ברוך ה´, אנחנו מכירים הרבה מאוד צדיקים וטובים שהגיעו לשיבה טובה, והקימו משפחות מדהימות. רבנים, אנשי ציבור, וגם סתם אנשים מהשורה. אמנם הכיוון ההפוך – שממש כל מי שאנחנו שומעים שנפטר או שנהרג בנסיבות פתאומיות או על קידוש ה´, רואים את מעלותיו הרבות, זה לא אומר שכל מי שהוא טוב ח"ו יקרה לו אותו דבר.

הנקודה השניה, הפחד לאבד את היקרים לך, גם הוא פחד ברור, במיוחד לאור המציאות המורכבת שאנחנו חיים פה במדינת ישראל, מאז קום המדינה ועד היום – מלחמות, פיגועים, שאינך יודע מתי יבוא ויפגע, וכל שאתה רוצה הוא לחיות חיים רגילים בהם לא תצטרך לפחד מכל דבר שפתאום יגיע. בד"כ פחדים כאלה עולים יותר בתקופה כשיש הרבה פיגועים לצערנו, ויורדים מעט כשזה יורד. כמובן, שזה יכול לעלות גם אם שומעים סיפור על מישהו קרוב שנפטר צעיר וכדומה. לכןברוך ה´ באה לעזרנו השיכחה והנטייה שלנו להיכנס לשיגרה. בדרך כלל אדם נוטה לשכוח את צרותיו, ואוהב להיכנס לשיגרה. אך בשביל זה עליו להניח לפחד, להניח גם קצת לזכרונות שמפחידים אותו.
זו רק נקודה אחת. תיכנסי לתשובה שמופיעה בקישור הבא, היא מוסיפה ביתר פירוט איך מתמודדים עם פחד מאובדן האנשים היקרים לך.

[מפחדת שהאנשים היקרים לי ימותו…]
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=252201

הנקודה האחרונה, היא השאלה שאת חושבת כיבכול שיש לך תשובה עליה- "איך ה´ קובע מי ימות? = בודק מי צדיק וטוב". וזה די דומה למה שאמרנו בנקודה הראשונה- שאנחנו לא ממש יודעים ומבינים את כל הנושא הזה של מי הוחלט שימות ומתי, ולא רק אנשים טובים מתים… למעשה , זוהי דרכו של עולם. האם להיכנס למחשבות האלה, זה שאלה גדולה. הייתי רוצה שתיכנסי לקישורים שפה, ותראי אם הם עונים לשאלתך:

[מותר להיכנס לחשבונות של ה´?]
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=100766

[למה הקב"ה לא מגלה לנו את החשבונות שלו]
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=171862

ועוד נקודה אחרונה, שהיא בוודאי הוזכרה בתשובות ששמתי לך את הלינקים אליהם, אבל היה חשוב לי לציין אותה גם בעצמי-
אמונה. היא המפתח שלנו לכל ההתמודדויות ולכל הקשיים. תעבדי על האמונה שלך שהקב"ה מוביל אותך בדיוק בדרך שאת צריכה לעבור. זה יעזור לך לעבור כל קושי, קטן כגדול.

מקווה שעזרתי לך מעט בהורדת החששות.
נקודה אחרונה, אם את רואה שאת לא מצליחה להתמודד עם זה לבד, והפחדים קצת משתלטים לך על החיים, תנסי לפנות למחנכת או עובדת סוציאלית בבית הספר שלך (בטוח יש כזו…) , ואולי יהיה לה רעיונות שיותר יתאימו אישית לך. חשוב שתדעי שאין לך מה להתבייש (אם זה עולה בדעתך), זה ממש נורמאלי, ובמיוחד במדינה שלנו, לגדול עם פחדים כאלה. פשוט כל אחד צריך ללמוד איך הוא באופן אישי מתמודד איתם. אין דומה התמודדות של אחד לשני. ואין שום סיבה שלא תחיי את חייך בשלווה ונחת, ללא פחד.

שיהיה לך המון בהצלחה,
תמיד פה בשבילך,

הדס.
Hershko.hadas@gmail.com