יש לנו פעילות גיבוש במשרד, וכולנו יוצאים לחדר בריחה.
אנחנו לא הרבה אנשים, סה"כ שישה.
אשתי ממש מתנגדת ואומרת שזה לא שייך בגלל שיש כמה בנות בגילי (ויש עוד שניים, גבר ואישה, גדולים מאיתנו).
מה אני אמור לעשות?
שלום.
דבר ראשון, זה נהדר וחשוב שאתה שואל ומשתף בלבטים מתחום הזוגיות. זה מרחב גדול מכדי להתמודד איתו לבד! אנחנו כאן גם בנושא הזה, איתך ובשבילך.
"מה באמת הסיפור כאן?"
לא פעם השאלה הזו עולה בצורה כזו או אחרת בסיטואציות זוגיות שונות. כמה שנדמה שהשאלה נוגעת בגבולות הבית והעבודה, כמה שנדמה שמדובר בענייני צניעות במקום העבודה (ואלו נושאים שבהחלט כדאי לתת עליהם את הדעת), בשאלה הזו אתה בעצם שואל כמה עד כמה להתחשב ברצון של אשתך, כמה אתה צריך לבטל את הרצון שלך מפני הרצון של אשתך ומתי לעמוד על הרצון שלך.
במקביל, יש בסיטואציה, בשאלה ובשיח שיתעורר ביניכם שימוש נרחב במילות קוד, לדוגמא 'גיבוש'. מה זה 'גיבוש'? מה עושה 'גיבוש'? איזה 'גיבוש' שניכם תסכימו שהוא בסדר ואיזה בעייתי? זה נכון גם לגבי מושג הצניעות ועוד.
עוד בטרם נצלול לעומק חשוב להבהיר שהסתגרות בבית כאשר חייך נעים על הציר שבין אשתך לבין מקום העבודה, בו אתה מתנהל באופן קר ומנוכר, הוא לא אופציה.
כל אחד צריך חיי חברה, ולא פעם מרבית חיי החברה שלנו מתנהלים דווקא במקום העבודה, ולאו דווקא עם חברים מחוץ למקום העבודה (אם כי זה מעגל שחשוב שיתקיים גם כן).
איך אני יודע למה היא (לא) רוצה? איך אני יודע למה אני רוצה?
במצב הנתון, אתם לא מצליחים להגיע בשיחה מעבר לאמירה של כן או לא, ולכן אתם לא מצליחים לצאת מהבוץ, אלא רק להעמיק בו. בשביל לצאת מהבוץ, צריך להעמיק בו. שניכם צריכים לדבר על ה'למה'. האם אשתך מתנגדת בגלל שהיא מרגישה שאתה משקיע יותר זמן בעבודה מאשר בבית? האם זה בגלל שהיא מנסה כבר כמה פעמים ליזום דייט זוגי וזה לא יוצא לפועל? האם היא מרגישה שהזוגיות מעורערת ואתה בעצם יוצר קשר עם נשים אחרות? לא, לא כבוגד אלא שבגלל שאתה לא מוצא, בתפיסתה, מענה רגשי ונפשי אצלה, אתה מוצא זאת אצל השותפות בעבודה.
אלו רק חלק מההשערות וייתכן ואף אחת מהן לא נכונה. הכי חשוב להגיד שאתה שומע שהיא מתנגדת, ואתה מרגיש שגם אם אתה משער למה היא אומרת את זה, אתה לא יודע למה והיית רוצה מאוד להבין אותה. חשוב שכשהיא משתפת, לא תחשוב איך אתה פותר לה את המניע לרצון שלה, אלא מקשיב בקשב רב ונכנס לנעליים שלה. במקביל להבנה שלה, חשוב שגם תבין את עצמך – למה לך חשוב לצאת עם המשרד. האם אתה מרגיש שחוסר החברתיות שלך במשרד פוגע בתפוקת העבודה? האם אתה מרגיש נטע זר במשרד? האם אתה מפחד שזה ישפיע על הקידום שלך? כמובן שיכולות להיות עוד הרבה אפשרויות, וחשוב שתבין למה אתה רוצה לצאת. אולי בסוף תגלה שבגלל שאתה מרגיש שאין מקום לרצונות שלך אתה מתעקש על זה כפרינציפ כי אתה לא רוצה שהיא תתערב במרחב שאתה רואה כמרחב ששייך רק לך.
מה עושים עם הרצונות?
ברגע ששניכם מכירים במניע האחד של השניה לדעה שלו או שלה, ברגע שהקשבתם תוך כניסה לנעליים ולצרכים האחד של השני, שם אפשר לדבר ולהבין. השיחה היא כבר לא השיחה הנקודתית אם 'כן' או 'לא', אלא שיחה של איך אפשר למלא את הרצונות האחד של השני. הכלל הזה הוא נכון לא רק למקרה של השאלה הזו אלא לכל מחלוקת, דיון או ויכוח בין בני זוג. זה לא מחייב ששניכם תהיו מבסוטים מהפתרון, אבל שניכם תבינו איזה חלל זה ממלא אצל השני ובידיעה השני יודע מה החלל שאתם רוצים למלא.
לדוגמא, ייתכן ובקושי רב היא תתמוך ביציאה שלך עם המשרד, אך בתוך התהליך אתה לומד שהיא כמהה למפגשים של שניכם שלא סובבים רק סביב הניהול הטכני של הבית, או דייט שמסתכם במשחק ביתי. היא מש רוצה לצאת ולבלות איתך. בעקבות השיחה אתה גם מתחייב להשקיע בכך יותר ולא כריצוי או פיצוי עלזה שאתה יוצא מהמשרד אלא כי הקשר שלכם חשוב לך ואתה רוצה להשקיע בזה.
בין קשר זוגי לקשר חברי ומשפחתי
לא די לדבר רק על הרצונות שלכם, על איך אתם מבקשים למלא את החלל של הרצון של השני מבלי לבטל את הרצון שלכם. חשוב מאוד שתדברו גם על הגבולות מחוץ לא הזוגי.
לשניכם יש קשר ייחודי, אמורים להיות לו מאפיינים יחודיים, מחוות יחודיות ועוד. דברים אלו, מעבר למהות הקשר, מייחדים את הקשר שלכם לעומת הקשרים המשפחתיים והחברתיים האחרים שלכם.
אני לא מכיר אתכם מספיק, אך אני רוצה לשער שחסר לכם ביטוי רגשי ומעשי לייחודיות הקשר שלכם והרבה ממה שנוכח ביניכם הוא הטכני. לכן, קשר רגשי מחוץ למערכת שלכם יכול להוות גורם מאיים (האופן בו אשתך אולי רואה את הפעילות החברתית של המשרד) והוא יכול להיות גם מקור שממלא את הצורך החברתי ורגשי (האופן בו אתה אולי רואה את הפעילות החברתית של המשרד).
כאשר היציאה היא רק גברית, ייתכן שהיא פחות מתנגדת, אך לא רווה נחת, לא רק בגלל החוסר בנוכחות ייחודיות הקשר שלכם, אלא גם כי היא היתה רוצה למלא את הצורך שהמפגש החברתי הגברי ממלא. לכן, חשוב לדבר על הייחודיות של הקשר ותיאום ציפיות מסוים על מה שמחוץ לקשר הייחודי שלכם. כאשר היא לא מתנגדת כלל ליציאה גברית ומה שמפריע לה זה רק הנוכחות הנשית בת גילך, המציאות לא שונה במהות, ויחד עם זאת צריך לחדד עוד את ייחודיות הקשר שלכם לעומת קשר עם אחרות ובמה זה מתבטא. גם לתת לה ביטחון בקשר שכם וגם לחשוב איך לחזק את נוכחות ייחודיות הקשר שלכם.
גבולות וצניעות במקומות העבודה – על הבית ומעבר לו
מעבר לשיח על הרצונות, חשוב לדבר, בנפרד, איך ואיפה אתם רואים את גבולות בין הבית לעבודה, במיוחד בדור שלנו שהגבולות הללו יותר מטושטשים מבעבר. שיחה זו היא נפרדת מהשיחה על איך אתם רואים את הצניעות במקום העבודה. ייתכן ואתם מגיעים מרקע שונה ותפיסה שונה בענין זה וזה לא עלה עד כה כי זה לא היה במציאות שלכם עד עכשיו, לא לגבי גבולות בין הבית למקום העבודה ולא בענייני צניעות.
המסקנה לא מחייבת שתעבור עבודה או תשנה את מסלול חייך – היא תחייב אותך לנהוג באופן רגיש בסביבות אלו לצרכים ולרצונות של אשתך, כמובן בלי לבטל את עצמך כיון שאתה ער לצרכיך ולעומק שמאחורי הרצון שלך. זה גם ימקד אותך יותר.
ובמבט שני – מה אפשר לעשות בהקשר למקום העבודה?
בדברים האלו יש בקשה לעבור במרחב הזוגי ממקום של נפעל לפועל, במקום רק להיות מגיב למציאות לייצר מציאות אחרת שמאפשרת פתרונות. דבר זה נכון גם לגבי מקום העבודה.
ישנן אפשרויות רבות ומגוונות ליצירת פעילות חברתית מגבשת במקום העבודה שאולי גם תרגיש איתן יותר בנוח לאור מסקנות שתגלה לגבי עצמך לאור השיחה שלך עם עצמך (ואולי גם עם אשתך).
אני לא יכול לבחור במקומך אם להגדיר את הפעילות בחדר בריחה כפעילות נכונה, אך לא בטוח שהייתי עושה את זה בעצמי. לי ברור שאם יש חדר בריחה שהגברים עושים אשר בצד השני של המיקרופון הנשים מנתבות אתכם, או להיפך, זה שונה מאשר מצב בו אתם נמצאים ביחד בחדר, וודאי שונה מאשר מצב בו חלק מהפעילות אתם מחלוקים לצוותים מעורבים שצריכים קודם להיפגש כולם יחד כדי לפתור את היציאה מהחדר, וייתכן ולא תדעו את זה עד שתגיעו לחדר בריחה.
כך או כך, כאשר הייתי במקום מעורב קיבלו וכיבדו את הרצון שלי להיות חלק מהחבורה אך גם לשמור על הגבולות שלי, ודווקא השיחות שנסובו סביב פעילות הגיבוש גיבשו אותנו יותר מאשר את הפעילות עצמה כי למדנו את הרגישות של כל אחד לאור אופן התנהלות השיח והדיון – לא רק לפסול, אלא קודם להגיד מה טוב בהצעה, מה מפריע בהצעה, מה הצורך ולא רק פסילה אלא גם הצעה אלטרנטיבית שמתחשבת במה שעלה בקרב השותפים במקום העבודה עד אז בשיח.
מאוד מוזמן להמשיך לשתף אותנו, לספר מה דעתך (ושל אשתך) על התשובה, ולעדכן איך הולך. אפשר כאן באתר בשאלה חדשה:
makshivim.org.il/ask-away
וגם במוקד הווטסאפ – 052-468-3927 ובמוקד הטלפוני – כוכבית 8298.
בהצלחה!
הרב נתנאל וייל
יועץ זוגי ומיני
מוקד חברים מקשיבים