אתם לא נחלשים מכל השאלות?

שאלת הגולש

אני מעוניין לשאול אתכם שאלה מעניינת מאוד
האם אינכם חוששים להיפגע מהשאלות של השואלים?
אני אסביר את עצמי… האם אינכם חוששים להיות מושפעים מהשאלות שהשואלים שואלים באמונה כלומר אני יודע שהוכחתם את עצמכם ויש לכם תשובות נפלאות אבל אין זה מחייב שלא נספג בכם מעט מן הבילבול שלהם וקושיות יכולות להיתעורר
אני אישית עוסק בבעלי תשובה מדי פעם. וזכיתי להחזיר בתשובה כבר 9 אנשים ואני רק בן 18 הראשון שהחזרתי היה כשהייתי בגיל 15 .אומנם אני חש כי נספג בי קצת מן התיסכול ולכן אני שוקל להפסיק…
איך אתם יכולים לענות לי על כך, ואם יש לכם דרך בהיתמודדות אשמח לישמוע אבל אני קרוב לודאי ארצה להגיב היאך תהיה לי הדרך?

תשובה

שלום לך.
השאלה שלך היא שאלה יפה ונפלאה. אכן, האם אין חשש שמי שעוסק בשאלות באמונה, שנפגש יום יום עם כפירה ושאלות שיוצאות מתוכה לא יתלכלך? אתה מעיד על עצמך שמתוך העיסוק שיש לך בתחום זה אתה מרגיש קצת מושפע ואכן, יש בזה שאלה גדולה.
יש כמה תשובות לשאלה הזו מבחינתנו. הראשונה והפשוטה ביותר היא שרוב השאלות שאנו עוסקים בהן הן לא בתחום האמונה באופן ישיר, כפירה ששואלת על עולם האמונה, אלא שאלות שכלל אינן קשורות לתחום כגון הלכות, עצות בתחומים שונים וכו´, או שאלות שנוגעות לאמונה אך מתוך רצון להתחזק, להתקדם. לא שאלות שמטילות ספק באמונה עצמה.
ולגבי המיעוט, השאלות באמונה ´נטו´, באמת יש בזה שאלה גדולה. אנחנו משתדלים שהמשיבים (בתחום זה) יהיו אנשים מבוגרים (יחסית), ´מבוססים´, שעדיין נמצאים בישיבות ושכבר בנו את עולמם גם בתחום זה ובעיקר בו. אין זו הפעם הראשונה שהם נתקלים בשאלות אלה ועל אף שמשתדלים (ומצליחים?) לתת לכל שואל יחס אישי, השאלות כבר נלמדו בעבר והמאמין בוטח בתשובותיו.
יש גם מקרים מתוקים שבהם נפגשים בשאלה חדשה, אבל אנחנו לא מפחדים מזה. זו בעצם התשובה השלישית והכי אמיתית. ישנו איזה מקום בעולם האמונה שכאשר אתה מגיע אליו האמונה הופכת לוודאית. קשה להסביר את זה בשכל. זו פשוט מציאות. כפי שאיני צריך לחשוב האם אני קיים כך איני צריך לחשוב האם יש הקב"ה. זו פשוט מציאות. זו פשוט מציאות שעם ישראל הוא עם נבחר, שיש תורה ומצוות שאנו צריכים לקיים וכו´. שאלות לא יכולות להפריע לזה. כמובן, "אל תאמין בעצמך עד יום מותך", לכן אנחנו תמיד ממשיכים לחזק את עצמנו.

ישנה פגיעה אחרת שלא הזכרת וצריך לתת עליה את הדעת מפני שנראה לי שהיא אכן פוגעת בנו. האמצעים שאנחנו משתמשים בהם הם מאוד שטחיים. איננו יודעים עם מי אנחנו מתכתבים, לא מכירים את האישיות לטווח ארוך, אין שיחה עיקבית ולכן כל התשובה לא תמיד מספיק מעמיקה, אלא מכוונת באופן כללי כך שתתאים לכמה שיותר אנשים. כשמתרגלים לזה עלול להיווצר מצב שבו המשיב מתרגל לחשוב באופן לא מעמיק, לא ´עד הסוף´. זהו חשש שאנחנו משתדלים להתמודד איתו בעזרת מעקב אחרי עצמנו, מודעות לבעיה שהיא חלק מהפיתרון.
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
נשמח לקבל את תגובתך באתר (בסוף כל תשובה ישנה אפשרות להגיב).
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il

ל בניסן התשסו

קרא עוד..