שלום כבוד הרב. (אני כבר מצטער על המכתב הארוך)
אני בן 24 ומעדיף להשאר בעילום שם ולתת כמה שפחות פרטים. מפאת הבושה ששורה עליי כרגע, ואני אסביר.
מזה 3 שנים שאני יוצא עם בחורה, היא ואני התאהבנו ונקשרנו אחד לשניה. אבל בפנים ידעתי שאני לא אהיה איתה בעתיד, בתור בעל ואשה.
והסיבה לכך היא שאנחנו כבר קיימנו יחסי אישות, (חוץ מכבודך).
לפני מספר חודשים יצאתי לשידוך לראשונה בחיי, ומצאתי בחורה חרדית, ואפשר לומר שהתאהבתי.
היא זאת שחיפשתי. אותה תמיד דימיינתי בראש בתור אחת שתהיה לי בעתיד, והנה היא "נפלה" עליי מלמעלה. כי כזאת תמיד רציתי, חרדית שלמה. אשת חיל. מלומדת. הכל באחת.
אני בעצמי מתחזק מזה חצי שנה. כרגע חובש כיפה וציצית השבח לאל.
נפרדתי לא מזמן מהבחורה החילונית, ונעשה לי רע, כל כך רע, וראיתי אותה ואיך שהיא סובלת. וזה גרם לי צער רב, עד שלא יכולתי, וחזרתי בי מהפרידה. אמרתי לה שאולי אני עושה צעד פזיז מדיי. בקיצור, סיבכתי את עצמי קשות.
הבחורה החילונית היא מושא חיי, אני ממש אוהב אותה ותמיד אהבתי. לא היתה אהבה כזאת בחיים שלי. והיא לא מוכנה לחזור בתשובה, או אפילו להיות קרובה איכשהו לדת. מסורתית נטו. ותו לא.
היא אוהבת אותי עד כדי סיכון הבריאות. היא נאמנה, היא הכל בשבילי, ואני הכל בשבילה, ולראות אותה בוכה גורם לי צער שלא הרגשתי גם באבלות (לא עלינו).
עד כדי כך.
והבחורה החרדית, עדין לא נתנה תשובה סופית, אבל איתה זה עולם אחר. זה מה שאני רוצה. טהורה. טובה. אשת חיל. כזאת שדואגת לעתיד של הילדים, אחת שתדע להעריך את הבעל באשר הוא. ואין צורך לחשוב פעמים אם להשאיר אותה לבד בבית….
תמיד רציתי עתיד חרדי.
ואני נקרע בין 2 עולמות. אני שוקל לחזור לחברה החילונית, אני לא יודע מה עושים! אולי להשאר מסורתי? אני באמת אוהב את שניהם במידה כזאת שנעשתה שווה עם הזמן.. אחת אהבה חומרית ואחת אהבה רוחנית.
במה לבחור כבוד הרב???
ואם לא תשובה ישירה, אז לפחות כיוון.
תודה רבה וישר כוח.
שלום וברכה.
מצבך באמת מורכב ומסובך. אתה גם קרוע רגשית וגם במצב של סתירה בין רגש ובין שכל. כל הכרעה שתקבל תשאיר אותך עם משקעים, שייתכן שילוו אותך במשך כל החיים. עם זאת, בוודאי שצריך לקבל הכרעה, ורק אתה יכול לעשות זאת, ולא אף אחד במקומך.
דומני, שלפני קבלת ההחלטה יש צורך בשני דברים התלויים זה בזה. לדבריך, הבחורה החרדית עדיין לא השיבה, ובזה תלוי הרבה, ייתכן שתשובתה תהיה שלילית… ואז…
לא הבנתי מדבריך, האם החרדית מודעת למה שעבר עליך באופן כללי, ועם הבחורה השנייה באופן פרטי. לא נכון יהיה להעלים את הדבר, גם מוסרית וגם מעשית, כיוון שאם לא תדבר איתה על כך, והיא תגלה זאת, הדבר ייצור משבר אמון גדול שהוא גרוע מאד בזוגיות.
אם התשובה לשתי הערות אלו תהיינה חיוביות (כלומר, שהיא תענה חיובית אחרי שהיא מודעת לעברך), תוכל לגשת להכרעה גם אם תהיה קשה.
כללית, אתה קרוע בין אהבה לבחורה החילונית, שנראית כאהבה חושנית, חומרית, ובין אהבה רוחנית טהורה. הגדרה זו היא כבר חלק מהתשובה. יותר מזה. אתה צריך לקחת איזה פסק זמן ולהתבונן על שתיהן ממרחק מה, ובעיקר למרחק מה. כלומר, נסה לחשוב על העתיד, על הילדים, על צורת הבית העתידי.
האם החיים עם הבחורה שאתה אוהב והיא אוהבת אותך יימשכו באותה עצמה של משיכה ורגש לאורך ימים. הרבה דברים בחיים שוחקים "התאהבות" זו. והשאלה עם מה אתה נשאר. האם חייכם לא יהיו מלאים בויכוחים על העקרונות בהם אתה חפץ, והיא לא תהיה מוכנה לוותר. על ויכוחים בעניין חינוך הילדים, בית הספר בו ילמדו, האידיאלים בהם אתה מאמין, כיצד להנחילם על ידי מי שאינו מאמין בהם.
נדמה לי, שהתשובה לכך נמצאת בהכרעה של השכל הרצוף, ואותו צריך להפעיל, במתינות, בשיקול דעת בכנות וביושר.
בהצלחה בהחלטות ושנה טובה.
