ביישנות-טוב או לא טוב?!

שלום יקרה!
כתבת שאת ביישנית בחברת בנים. האם זה טוב?
בואי נבחן- מה זאת בושה? ממה היא נובעת? בושה קשורה מאוד למידת הצניעות. בושה היא בדרך כלל תחושה של קושי להוציא כלפי חוץ דברים פנימיים. והשורש של התכונה הזו הוא גדול מאוד וטוב, כי זה אומר שיש פנמיות גדולה ועמוקה ושיש נטייה להצניע אותה ולא לחשוף ולהוזיל אותה. וכך בושה שמופיעה ביחס לבנים היא ביטוי של צניעות טבעית ואמיתית כלפי המין השני. אז קודם כל תשמחי שהמידה הזו קיימת בך, השורש שלה טוב מאוד!
אולם כמו כל דבר בעולם כך גם הבושה יכולה להיות חיובית ויכולה להיות שלילית. חז"ל בפרקי אבות אומרים לנו שתי הדרכות ביחס לבושה שלכאורה סותרות: "בושת פנים לגן עדן" (אבות ה,כ) ולעומת זאת- "לא הביישן למד" (אבות ב,ה). מההדרכה הראשונה נראה שבושה היא דבר חיובי, ואילו מההדרכה השנייה נראה שהיא דבר שלילי. מה ההבדל? הרב אבינר מסביר בספר ´אשת חיל´ שבהדרכה הראשונה לא כתוב בושה אלא בושת פנים. הבושה לא צריכה להיות בתוכנו כי האמת לא ביישנית אלא היא צריכה להיות רק בהתנהגות שלנו, בבושת הפנים. נראה לי שההבדל בניהם זה המניע של הבושה. כאשר בושה באה ממקום של חוסר בטחון להביע את הפנמיות שלי כי אני לא בטוחה שהיא טובה ואמיתית- אז זאת בושה שלילית שצריך להתגבר עליה. זאת בושה שאיתה לא אוכל ללמוד דברים חדשים ולהתפתח. לעומת זאת כאשר בושה באה ממקום שיש ביטחון בסיסי במה שבתוכי והביטחון הזה בא ביחד עם ענווה שזאת לא כל האמת. אז אני לא יחצין את הבפנים שלי בצורה קולנית ושתלטנית, אלא בצורה צנועה עם בושת פנים אוציא את מה שבתוכי ואתן מקום גם לאנשים שסביבי. בושה וצניעות נכונים הם לא חולשה אלא הם הצנעה של משהו גדול וחזק.
כתבת שאת לא יודעת ממה הבושה שלך נובעת. קודם כל ברור שיש בבושה הזו משהו טהור ונכון שאת לא רוצה להחצין את עצמך ליד בנים! על הטהרה הזו תשמרי היא יקרה וטובה. יחד עם זה מהדברים שלך נראה שמפריע לך שאת מתביישת ליד בנים וגם נראה לך שכשזה באופן מוגזם זה לא טוב. תנסי לחשוב למה זה מפריע לך? יכול להיות שכאת מתביישת ליד בנים זה בא לך גם ממקום שאין לך ביטחון במה שאת ולכן את מצניעה את עצמך? אם לא, תנסי לחשוב על סיבה אחרת שבגללה זה מפריע לך. ואם כן אז יש בבושה משהו לא טוב שצריך לשפר. צריך לחזק את הביטחון במה שאת בכלל ובאיך שאת יכולה לדבר ולהיות ליד בנים. כמו שעם חברות שלך יש לך ביטחון במה שאת ככה גם ליד בנים צריך להיות לך ביטחון. וכשיהיה לך ביטחון ליד בנים אז הבושה תהיה נכונה והיא גם לא תפריע לך.
בכל אופן את צודקת שאם הבושה מופיעה בצורה מוגזמת שהיא גורמת לך להיות משותקת (דג..) אז יש בה משהו לא טוב שצריך להגיע איתה לגילוי מאוזן ונכון. וכדי להגיע לאיזון, טוב לעשות פעולות שיגרמו לך לפחות בושה. לדוגמא- כשיש לכם אורחים אז להתאמץ לדבר ולא להיות דג. או כשבן מסתכל עליך אז לא לרצות להעלם. אבל את הפעולות האלה תעשי תוך כדי זהירות לא לפגוע בשורש הטהור והנכון של הבושה שלך מבנים. תשימי לב שאת בונה את הביטחון שלך בפנים ולא פוגעת בצניעות שלך.
מקווה שהדברים יעזרו לך. יש כאן שני קישורים לשאלות דומות לשלך שיוכלו לתת עוד מענה:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=80382
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=42512
בכל אופן אם תרצי אשמח לשמוע ממך במייל שלי.
שנזכה להיות בטוחים באמת שלנו וביישנים וצנועים בה. בהצלחה רבה!
אמונה.

emunael@gmail.com