מיום ליום באיזשהו מקום האמונה מתרחקת ממני אני בבילבול תמידי כמו לא יודעת מי אני מהלכת באוויר לא על הקרקע בטח מדברים מסויימים בעברי מנסה לצאת מזה למצוא שוב חיוך על הפנים שוב אמונה בעצמי שוב להיות עם זרם החיים אך ללא הצלחה ובינתיים יושנת בעמידה במקום להתנהל בחיים נורמלים רגילים, מה אפשר לעשות?
שלום לך כותבת יקרה,
אני לא בטוחה שהבנתי את המצב שבו את נמצאת לכן אנסה לכתוב לך לפי הבנתי, ותרגישי בנוח להמשיך לשאול כדי שהתשובה תיגע במצבך לגמרי. לא כתבת בת כמה את ומה הרקע הדתי, אז אני אנסה לכתוב באופן כללי יותר.
מה שאת מתארת תקופה כזו של חוסר בהירות מבחינה אמונית זו תופעה טבעית בעיקר בדורנו. בדורות הקודמים הייתה אמונה רגשית- אינסטנקטיבית שהחזיקה את האדם והספיקה לו. בדורנו דור דיעה אמונה כזו היא נקודת פתחה טובה אך איננה מספיקה, לכן לדעתי התקופה שאת עוברת כרגע היא תקופה חיובית שתוביל בע"ה לאמונה גדולה ומבוררת יותר.
באופן עקרוני כל אדם חייב ללמוד אמונה, אמונה היא דבר מדויק ומסודר ולא סתם פילוסופיה שכל אחד צריך לייצר השערות שונות באשר לנושאים שונים. לכן על מנת שלא לחוש בלבול יש להיות מחוברים למקור תורה יציב ורציני מבחינה אמונית. אפילו שיעור קבוע פעם בשבוע יכול לבנות עולם אמוני יציב.
דבר שני אחרי שלומדים תורה ואמונה בצורה מסודרת עדיף לא לאפשר לעצמך להתפלסף עם הדברים, ברגע שיש שאלה פשוט לשאול ולברר את יכולה לשאול כאן באתר או ת"ח שבסביבתך אבל לא לשבת ולטחון דברים בראש, כי זה רק מוביל להרגשה שאין אמת מוחלטת ושכל השערה היא אופציה לגיטימית. דבר זה מוביל לתחושת בלבול וחוסר נחת פנימי.
אחרי שלומדים אמונה טוב לתרגם זאת לחיים אני מתארת לעצמי שאת בחופשה כרגע, לדעתי טוב למצוא עבודה או התנדבות במקום ששם חיים אמונה. עבודה עם ילדים עם נכים וכד´ יכולה למלא את החיים בתוכן ולא להשאיר כל כך הרבה זמן פנוי למחשבות שמובילות לבלבול. עדיף לתרגם את האמונה למעשים כלומר לפעול במקומות אידיאליסטיים, מאשר לשבת ולנסות לפתור דברים במחשבות.
אני מאמינה שזה יגרום לך תחושת סיפוק ותוכן בחיים וממילא שמחה והתחדשות ולא ישאיר יותר מידי זמן להרגשות בלבול ועצבות.
מקווה שמעט נגעתי במה שרצית, אשמח לשמוע ממך…
הדסה
hadasel@shoresh.org.il
