בילבול שכזה

שלום וברכה!
אני חושבת שזה נורמלי מאוד.תכונת הרגש היא העליות והירידות שבו. לא יתכן מצב של קשר שהקשר הרגשי שבו ישאר יציב באופן תמידי. גם הקשר שלנו עם הקב"ה לא יכול להיות תמיד ברמה של אהבת מתמדת. לשם כך נבראו השבתות והחגים שמטרתם היא לגרום לנו להתחבר שוב לה´ יתברך ולחדש את האהבה והקשר שלנו אליו, ומתוך זה לשאוב כוח לימות החול שבהם הקשר הוא שגרתי ואפור. השאלה היא למה אתה מתכון התאמה רגשית? הרגשה שזו האדם הנכון שאיתו אני רוצה להקים את הבית שלי? או רגש של ´התאהבות´, תחושה של אושר משכר חושים שגורם לנו לחשוב רק על זה. ההרגשה הראשונה צריכה להיות במהלך כל הזמן, ואילו ההרגשה השניה מטבע הדברים לא יכולה להימשך במשך כל הזמן. גם כשנפגשים בתכונות ובדברים פחות טובים צריך לחוש את ההרגשה שזהו האדם הנכון. ז"א לא שאני אשנה אותו עם הזמן אלא שאני מוכן לקבל אותו ככה כמו שהוא, על חסרונותיו ומעלותיו.
אני לא חושבת שזה שאתה יותר שכלי והיא יותר רגשית צריך להפריע. פשוט רוב הגברים הם יותר שכלים והנשים יותר רגשיות וזה קשור בתפקיד שכל אחד אמור למלא בבית. האיש צריך להיות זה שמוביל את הבית מבחינה רעיונית-רוחנית יותר והאשה צריכה להכניס חיים לבית במובן הרגשי יותר. כמובן שזה לא תמיד הולך בצורה כזאת אבל ככה זה באופן ככלי.
השאלה היא מה אתם מרגישים עם הענין? זה מפריע לכם בקשר? זה מונע ממכם לקבל אחד את השני כמו שהוא? אם כן, אולי באמת זה לא שייך. אבל יכול להיות שזה ענין שיחלוף כי התאהבות אמית זה דבר שנבנה עם הזמן ולא בהכרח אפשר להגיע לשיא שלה לפני החתונה.אני מציעה שתנסו לשאול את עצמכם אם טוב לכם עם הקשר? אתם מרגישים שזה מוביל אתכם להיות יותר טובים? (כל אחד בפני עצמו), ובכלל מה כן השתפר בקשר במשך הזמן. אם אתם מרגישים שאתם הולכים בכיוון הנכון תנו לעצמכם את הזמן ותראו איך הקשר בינכם רק הולך ונבנה.
הרבה בהצלחה ואשמח לעזור עוד בהמשך אם תצטרכו.
רחל-חברים מקשיבים.
shpitzim@gmail.com