בין רצוי למצוי, בין קנאה ללימוד מכל אדם.

שלום יקרה.

תחילה, עלי להתנצל על הזמן הממושך שלקח לי כדי לענות לשאלתך.
מקווה שגם כעת היא תתקבל בברכה, ותסייע לך בבירור הנקודות שציינת.

הפער בין רצוי למצוי הוא פער שמלווה אותנו כל החיים, וכמעט בכל נושא בחיים. אם זה באידיאלים כעם, אם זה ברעיון מסויים כחברה, עם זה ברצון להיות משהו כאדם פרטי וכו'…
תמיד נרצה משהו מאוד מסויים, ונתאמץ להשיג אותו. נבנה את כל החיים שלנו, ונדבר עליו כל הזמן,אבל בסוף כורח המציאות יכריע אחרת ויבחר בשבילנו "מצוי" אחר…
לכן, קודם כל את לא צריכה להלחץ מהפער הזה. יש בזה משהו טוב. בצורה כזאת יש תמיד לאן לשאוף ומה לתקן. זה סוג של מנגנון בקרה שהנפש שלנו מייצרת, כדי שתמיד יהיה לה מה לעשות והיא אף פעם לא תכבה ותתייאש. כי תמיד יש מה לתקן.
לכן, זה בסדר גמור. טוב מאוד שאת מדברת על הדברים ורוצה להתקדם, להצליח, להשיג, להיות. זה מה שהופך אותך לאדם- השאיפה!
ובכל זאת, זה מציק. הפער הזה לפעמים נורא מתסכל.
לכן, ממש חשוב להשתמש במנגנון הבקרה הזה ולעצור מדי פעם, לעשות חשבון נפש, לבדוק איפה טעינו ואיך אפשר לתקן כך אפשר לראות שלפעמים מ"מצוי" שהוא לא "רצוי" אפשר להגיע ל"מצוי" שהוא הוא ה"רצוי".
את פשוט צריכה לקחת את הדברים בצורה נכונה.
לצמוח מהם.
לחלום
לשאוף
לרצות להשיג, להתקדם
ולדעת שגם אם לא תגשימי הכל תמיד תוכלי להתקדם עוד ועוד.
ואם נעצרת ונכשלת, כנראה שהקב"ה מנסה להעמיד אותך בניסיון מסויים, ויש לנפילה מטרה!

כשתארת את עניין התפילה והמדריכה חשבתי שפשוט חסר לך דבר אחד-

משקפיים.

חסר לך משקפים ורודות.
את צריכה ללמוד להסתכל על המציאות בצורה יותר ורודה, יותר חיובית.
ללמוד מהמתפללים, להאזין לקול התפילה, להנות מהאוירה שעוטפת את בית הכנסת שהוא עמוס מתפללים. יש בזה משהו יפה שנותן המון כוח… צריך פשוט להסתכל על הדברים בצורה נכונה.
וכנ"ל לגבי המדריכה-
את לא צריכה להרגיש קטנה לידה. את צריכה לשאוף ללמוד ממנה ולהתקדם. לכולנו יש סוג של "מושא להערצה", וזה נפלאה שמישהי טובה כמו המדריכה שלך היא הדמות שלך, ולא איזה דוגמן או שחקנית…
תדברי עם המדריכה שלך, תלמידי איתה, היא ממש יכולה לקדם אותך.
את יכולה לשתף אותה בהתלבטויות שלך, ברצונות שלך, היא ממש יכולה לעזור לך להתקדם.
סך הכל גם היא בן אדם, והיא הגיעה לאן שהיא הגיעה בזכות עבודה קשה מאוד.
וגם את יכולה.
אם רק תרצי,
ותעבדי.
וזו עבודה קשה.
אבל אפשרית וכל כך מספקת.
לא צריך לקנא, צריך ללמוד מכל אדם. כי הקב"ה נותן לכל אחד מה שמגיע לו. ולכל אחד יש את הכלים המיוחדים רק לו שהקב"ה העניק לו כדי לעבוד את ה' בשמחה!

תחשבי על הדברים..
אני כאן אם תרצי להמשיך ולדבר…

שלך,טל.
tlalosh@shoresh.org