בינו לבינה

שלום לך מדריך.
אתה עושה דבר באמת חשוב שבחרת לקחת את ההדרכה שלך כל כך ברצינות ובראש גדול וחשוב לך לשאול לדעת ולהתייעץ.
תמשיך כך ופשוט לי שאם גישה בריאה כזו אתה רק תלך תתעלה ותעלה.

אתה יודע בוודאי, שאומרים שיהודי עונה על שאלה בשאלה, אז בוא נלך עם המסורת ותענה לי על השאלה הבאה:
אני משמש בתור מדריך בהרא"ה (נעים מאוד..) וחניכה באה אלי ודיברה איתי על זה שיש לה 'חבר' כבר הרבה זמן.
זאת אומרת לא חבר ממש אתה יודע, אבל היא, ככה היא קוראת לו, חבר.
חברות שלה באו וסיפרו לך שהם תפסו אותה עם סמים.
קשים.
מאלה שאתה יודע הולכים לדפוק לה את החיים על בליינד.
בשיא הרצינות!
אני זוכר שהייתי לפני כמה שנים בשיעור של הרב מרדכי אלון שהוא דיבר בו על אחד שנפטר מזה, בחור להבדיל בכמה שנים יותר גדול ממך.
אז החניכה באה אליי, (אם זה לא הובן היא קוראת לסם שלה 'חבר') ואני שואל אותך מה לעשות?
היא יודעת שזה ייפגע בא וזה רק עניין של זמן עד שזה יקבור אותה.
אין מצב שהיא תצא מזה בסדר, פשוט אין מצב וכל שניה שהיא ממשיכה עם ה'חבר' הזה שלה, עוד תאים בגוף שלה נהרסים ועוד כוחות נפש נפגעים, נטמאים.
מה לעשות?
היא באמת מבינה, אבל…אתה מבין, קשה לה.
היא מכורה.
ולא תאמין, תראה מזה צירוף מקרים, גם חניכה שלי אומרת שהיא תיכנס מזה לדיכאון.
ו…דיכאון זה דיכאון, אתה יודע, אף אחת לא רוצה את זה ואף אחד לא רוצה להיות זה שיגרום לחניכה שלו להיכנס לדיכאון.
נו, אז מה אני אמור להגיד לה לעשות?
לתת לה היתר שתשתמש בהם כי…לא נעים לראות בת בדיכאון או אולי לנסות ולהציל לה את החיים?
עוד אחד:
נניח שהיית רופא וחניכה שלך באה אליך עם זיהום עמוק ברגל.
ואתה, אתה לא יודע איך אתה הולך לספר לה את זה אבל אתה יודע שיש כאן בדיוק שתי אפשרויות:
או לקטוע את הרגל, לחתוך!
או לקטוע את החיים שלה…
בעיה.
מצד אחד אם תקטע לה את הרגל, דיכאון, ממחטות של טישו, לא בא לה כלום…לא נעים.
מצד שני, אם לא תקטע לה, ההורים שלה יצטרכו את הטישו…
ולא, לא תמיד יש לנו אפשרות שלישית.
בגלל שאתה בן ובאני בטוח שיש גם מדריכה בסיפור הזה, הייתי מציע לך להעביר את המקרה שלה למדריכה ושהיא תעשה איתה סידרה של שחנשי"ם למה היא פשוט הולכת להרוס לה ת'חיים אם היא תמשיך איתו.
(כמובן שאני מניח שהמדריכה יודעת למה לא כדאי וכו'..כי זה הולך להיות קצת בעייתי אם למדריכה בעצמה יש איזה חבר מחמד בצד)
ברור ופשוט שצריך לדעת איך לעשות את זה.
אנחנו לא רוצים לגרום לאנטי ויש דברים שיותר עושים לנו את זה מאשר לשבור לבבות ולגרום לחניכות לבכות.
אבל בגדול ובקטן, היעד הוא להיפרד.
איך לעשות את זה וכמה זמן זה ייקח?
זה אני כבר משאיר לשיקול הדעת של המדריכה מתוקף היכרותה איתה, לאט לאט, לא לעוף קדימה ובצורה עדינה להעביר את המסר.
ב. לגבי ההיתרים.
זה מאוד יפה שאתה רוצה למצוא היתר אבל אם היית באמת מוצא היתר כזה אז קודם כל הייתי חושב שאתה מבזבז את זמנך בהדרכה וממליץ לך ללכת על מסלול הדיינות למצטיינים, פשוט צריך להיות הרבה יותר מגאון כדי למצוא היתר איפה שכל גדולי ישראל לא הצליחו למצוא.
ו…דבר שני, אני מניח שאם היא הייתה ממשיכה איתו בעקבות אותו היתר שמצאת, בגיל יותר מאוחר כשהיא הייתה מודעת להשלכות של הקשר הסתמי הזה, עם החבר שלה, לא יודע מה איתך אבל אני במקומך הייתי מקיף את הסניף במצלמות מעגל סגור 24/7 כי יש סיכוי סביר שמישהי ממש הולכת לשרוף אותו…
כשאומרים מתוך שלא לשמה בא לשמה, לא נראה לי שמתכוונים למקרים האלה.
שב תלמד גמרא גם אם יש לך מניעים אחרים ואי"ה במשך הזמן מתוך שלא לשמה בא לשמה אבל לא משהו בסיגנון של:
אח שלי, אתמול פגשתי בטיילת מישהי חבל"ז ועכשיו אני רוצה להיות איתה בקשר כי אני רוצה להחזיר אותה בתשובה ומתוך שלא לשמה…'
אז אני חוזר שוב בקצרה:
פשוט ללכת למדריכה,שהיא תשב איתה ולאט לאט תסביר לה בצורה הכי מוחשית שיש שזה רק יפגע בא,גם בטווח הקרוב והמיידי ועדיף לה, לחניכה לחוש קצת לא בנוח ולכאוב כמה שבועות במקרה הגרוע מאשר לכאוב כמה שנים אחר כך…
יישר כוח גדול על הנכונות וההשקעה שלך,
אתה עושה עבודת קודש ורק מתוך הגישה שאימצת לך נולדים וצומחים לנו אנשים גדולים, דבר שכל כך חסר לנו היום.
אם בא לך לכתוב מה ניסגר איתה ואיך הולך, בכיף.
שבת שלום ורק טוב
אבינועם
avinoam811@gmail.com