בינו לבינה

שאלת הגולש

שלום. אני בת 17. ויש לי חבר כבר בערך חודש.
הקשר כולו הוא למטרות נישואין, ואנחנו שומרים על כל דיני הצניעות והטהרה ב"ה.
בכל מקרה הקושי שלי הוא שאני מרגישה שאני גורמת לחבר שלי להתנהג ולהאמין באמונות שלי.
כלומר, אני מאמינה בדרך מסויימת, והדרך שלו מעט שונה (הוא יותר חרדי ואני דתיה לאומית..) הבעיה שאנחנו מדברים על זה הוא אומר שהדרך שלי נראית לו הנכונה…
הדבר קצת הפחיד אותי, כי הוא נוטה להשתכנע במהירות, ואולי אני כופה את עצמי עליו, ובגלל שהוא אוהב אותי הוא פשוט "נכנע" לדברים שלי.
אני אפילו נוטה לסיים את הקשר הזה, כי אני מרגישה שאין פה שיתוף הדדי, אלא שהוא עושה מה שאני רוצה, ולא מה שהוא רוצה…
אני כבר לא יודעת מה לעשות.
אשמח לקבל עזרה.

תשובה

שלום לך יקרה.
יישר כוח על האומץ ועל האמתיות. את לא נותנת לדברים לזרום אלא באמת שמה לב לנקודות חשובות ומהותיות. קודם כל זה שכתבת שהקשר למטרת נישואין ואתם שומרים כל דיני הקדושה והטהרה. זה ממש גדול. זה אכן הבסיס לבית ב"ה תיבני. את הבסיס לבית מתחילים לבנות כבר מתחילת הקשר, (ואפילו עוד הרבה קודם- בעצם עיצוב האישיות), אבל זה אכן מאוד משמעותי. על כן אני מחזקת את ידייך, בכך ושרק תמשיכי ותעלי בקדושה.

שאלתך בעצם מצביעה על שתי נקודות, שנראות אחת אולם הם מעט שונות.
1. על אופיות של הבחור באופן כללי.
2. על הדרך.

לגבי הנקודה הראשונה. אם את מרגישה שהוא מוותר על הדרך למענך, זה רק סממן אחד מתוך מכלול של אשיות. תבדקי האם הוא נוטה לוותר על דעותיו. האם יש לו עמוד שידרה. יכול להיות שהוא נמצא בבירור על הדרך, ואין הדבר מעיד על מכלול אשיותו. במיוחד כאשר מדובר בגיל זה (אני לא יודעת בן כמה הוא- אולם את ציינת כי את בת 17). בגיל זה האשיות מתעצבת, אדם בוחר לעצמו ערכים, דעות , השקפות, ומבסס לעצמו את עולמו, על כן יכול להיות שבשלב בו הוא נמצא- אין לו עדין תחושה של יציבות.
מאידך יתכן- וזה רק את יכולה להרגיש, אולי את מרגישה- חוסר יציבות באופי.(כלומר לא חוסר יציבות תלויית שלב). יש אנשים הנוטים לוותר בקלות על דעתם ורצונם כדי למצוא חן, כדי לרצות מישהוא אחר, או בגלל סיבות נוספות. הדבר אם כן יתבטא בעוד נושאים בינכם- ולא רק לגבי בחירת הדרך- שהיא דבר גדול בפני עצמו.
תוכלי ´לבדוק´ זאת בנקודות קטנות. תנסי לתת מקום לדעתו, אפילו בבחירה לאן הולכים, או דברים מהסוג הזה. תנסי לתת לו מקום בו הוא יוכל להגיד את דעותיו- עוד לפני דעתך. תראי איך הוא מגיב בנקודות האלה, האם יש לו ביטחון לומר את דעתו- או שהוא מבטל את דעתו ומפחד להיות הוא- כי ´מה את תגידי´…

לגבי הנקודה השניה- בחירת הדרך. כפי שציינתי לעיל- יכול להיות שהוא בשלב של בירור בבחירת הדרך. זה טבעי וטוב שאדם מעצב לעצמו את דרכו.
שוב השאלה, האם זה בשבילך או האם זה שלו?
תכווני אותו לעשיית בירור רציני, ע"י לימוד ע"י חקירה מעמיקה- ולא רק על סמך השיחות שלכם. אם הוא בוחר בדרך אחרת מהוריו- זה לגיטימי, אולם זהו תהליך שיש להתמודד עימו ברצינות. כדאי לבב, לחשוב, ללמוד- ולא להחליט שזו הדרך- רק ´ כי היא נראית לי נכונה´…
אם הוא מוכן לעבור את הבירור הזה- ואולי אפילו ביחד איתך- זה כבר מעיד על רצינות. ואז מתוך הבירור- תבוא ההחלטה אם הוא אכן רוצה בדרך הזו או לא..
מקוה שמילותי עזרו ולו במעט.
אולם אין תחליף להתיעצות באופן אישי עם אדם שמכיר אותך. במיוחד בנושא כל כך משמעותי ובעל השלכות לטווח ארוך, אני מציעה לך לבחור דמות שתרגישי קרובה ופתויחה אתה, כך שתוכל לתת לך הכוונה באופן אישי וביתר הרחבה.
שיהיה הרבה הצלחה.
אשמח להיות כאן גם בהמשך.
אפרת.
eflool@shoresh.org.il

כא בחשון התשסז

קרא עוד..