בינינו (מומלץ!)

שאלת הגולש

שלום..
אני בת 15… ואני בקשר עם בן גילי.. אנחנו אוהבים מאוד אחד את השני.
שנינו שומרים נגיעה.. אבל לפעמים אני מרגישה שבקשר שלי איתו אני פוגעת בהרבה אנשים… אני מרגישה שההורים שלי סומכים עליי ועכשיו הם יכעסו אם הם יגלו שאני בקשר עם בן ושבקשר שלי איתו אני אפגע בלימודים שלי…..אנחנו לא נקראים חברים אבל אנחנו אוהבים…ואנחנו רוצים להיות ביחד בעתיד..
הוא מאוד רגיש ואני ממש מפחדת לפגוע בו ואני לא רוצה לעזוב אותו…
אבל הקשר הזה פוגע בי למרות שטוב לי איתו….
אני לא יודעת מה לעשות, להמשיך את הקשר איתו? להפסיק את הקשר הזה? אני ממש מבקשת שתשתדלו לענות לי מהר כי כבר שאלתי תשאלה הזו ולא קיבלתי תשובה..
תודה מראש!אודה אם תוכלו לפרסם תשאלה באתר כי המייל שלי הסתבך קצת

תשובה

שלום!
לאהוב מישהו זה דבר נפלא.
יש תמיד מי שיבין, שיתמוך, שיהיה שם בשבילך כל הזמן…
זה כיף.
כשאוהבים מישהו, מוכנים הרבה פעמים להתקפל קצת ולוותר, כי מרגישים… שרוצים ששניכם תהיו משהו אחד, כי מוכנים לתת מעצמנו הרבה מאד כדי להשלים אחד את השני, כדי שהכל יהיה הרמוני ומושלם.
זהו כוח נפלא, הכוח להשלים מישהו, הכוח לדעת להתקפל למרות שאני חושבת אחרת.
אלא מה?
שאת לא בגיל המתאים עדיין להתקפל. את לא בגיל המתאים לומר: "בסדר, בעניין הזה דווקא חשבתי/רציתי אחרת, אבל בגלל שאני כ"כ אוהבת אותך, אז… אז אני אוותר הפעם".

את רק בת 15.
רק התחלת לבנות את עצמך,
יש לך עוד דרך ארוכה לעשות…
ברגע שאת מתקפלת ככה בגלל האהבה שלך אליו (כשבד"כ את לא ממש אומרת את זה, אבל זה קורה בלי לשים לב אפילו), זה מפריע לבניה האישית שלך.
חבל שהעיצוב האישי שלך לא יהיה לפי מה שאת באמת נוטה אליו, לפי מה שאת באמת. חבל שהוא יושפע כ"כ מהרצון לאחדות והרמוניה עם החבר שלך, חבל שהוא יושפע מהנטייה האנושית הזו ליצירת שלמות.
הנטייה הזו, היא טובה וברוכה מאד, אבל בזמן הנכון.
היא תהיה טובה וברוכה באמת אחרי שתבני את עצמך.
ואם אתם אוהבים באמת, אם את כבר יודעת שאיתו תבני את חייך, אז בעז"ה בעתיד אתם תתאחדו שוב לכל חייכם, ואז זה באמת יהיה הרמוני ונפלא.

דבר נוסף חזק מאד שמתעורר כשאוהבים כל כך הוא הרצון לנגיעה.
בשלב מסוים זה כבר בלתי אפשרי להתגבר על כך.
כך כך רוצים…
כל כך אוהבים…
עד מתי נראה לך שתעמדו בזה?
עד עוד לפחות שלוש שנים, עד לחתונה?
ואלו מחשבות ישבו בראש שלכם בשנים האלה, כשלא תוכלו לגעת?
אלו מחשבות יסתובבו בראש שלו?
בשביל מה להיכנס בכלל למלחמות האלה?
בלי כוונה, פשוט בגלל שהוא כל כך רוצה…

ואולי גם ההורים שלך צודקים, אולי זה באמת יפגע לך בלימודים?
כי לפעמים כשהשיעור לא יהיה כל כך מעניין אז תחשבי עליו, ותתנתקי לגמרי ממה שקורה בשיעור…
וכשיהיו לך ש"ב לעשות אבל הוא ירצה לצאת, אז תוותרי על הש"ב (כי בוודאי שלהיות איתו זה יותר חשוב)…
לא פשוט.

וזה גם לא פשוט להיפרד.
כי פתאום תרגישי בודדה.
כי שוב לא יהיה לידך האוהב והאהוב.
כי עם מי תדברי עכשיו, ומי יקשיב, ומי יתמוך…
עם החברות זה לא אותו דבר…

אבל זה מה שצריך לעשות.
כדי שתוכלי לבנות את עצמך בצורה נכונה.
כדי שהקשר שלכם לא ירד לרמה של מחשבות על נגיעה מרוב שתרצו בזה.
כדי שהוא לא ירד לנגיעה ממש, שכל כך הורסת כשהיא לא במקום ובזמן הנכון.
כדי שבעתיד הקשר בעז"ה ייבנה נכון.

אז לבנתיים תסתפקי בחברות,
תצרי לך את החברויות הכי טובות בעולם,
שלא יהיה לך החלל הריק הזה,
שלא יהיה לך כל כך קשה.

ובעז"ה בזמן הנכון תבנו בית נפלא וקשר בריא מאד.
לא קשר שפוגע בך ובו, לא קשר שפוגע באף אחד.

ואם הוא אוהב אותך באמת, אז על אף הרגישות שלו, הוא יבין אותך.
כי זו אהבה.
אהבה היא לדעת לתת מעצמך בשביל השני, להבין אותו, להתקפל גם בשביל האמת שלו.
ואם תסבירי לו והוא יבין, אז זו תהיה האמת של שניכם, ואז בעז"ה הכל יסתדר.
לפני שאת עושה את זה תתפללי חזק לה' שישים את המילים הנכונות בפיך.
הוא יעזור לך.

בהצלחה רבה מאד!
תמר, חברים מקשיבים.
tamiii@walla.co.il

ב באלול התשסד

קרא עוד..