ב'ה
שלום,
מיסודות האמונה כי התורה הינה "ספר חוקי טבענו, חיינו" והיא באה למעשה להורות לאדם מי הוא באמת. מהם חוקי חייו, ואיך לבטאם למעשה בחייו. מהם תכונתיו האמיתיות.
תכונות אלו שייכים לכל יהודי כמכנה משותף. אולם ברור הדבר שכל אחד ואחד מישראל ברא בו הקב"ה אופי ונשמה שונים זה מזה.
לכן יש אחד שעם היותו קבוע בתורה [כמכנה משותף המאחד כל נפש ישראלית ,כאמור] הינו בטבע נשמתו חקלאי ואחד עוסק בתורה ומלמדה כל היום או חייל ומפקד בכיר בצה"ל או איש פיתוח, פוליטיקאי וכהנה וכהנה…
אני סבור שאדם ממוצע וישר סביב גילי (20) חייב לנסות לענות לעצמו על השאלה, שכמעט בלתי אפשרי לענות עלייה ב100%, לאיפה הוא שייך? לביהמ"ד או לצבא? לחקלאות? לחינוך?, לנסות להכיר את עצמו יותר לעומק, לנתח את אישיותו? מתיעץ עם אנשים חכמים המכירים אותו, ועוד..
ברור הדבר שזהו בירור החובק את כל החיים ולאורך זמן צריך להיות ער לדבר הזה, אולם וודאי(לפע'ד) כי, לצורך המשל, אדם שכבר הגיע למסלול פיקודי בכיר בצה"ל בתור מח"ט וכד' לא יתחיל לתהות כל רגע ורגע מחייו האם אני שייך לשם או לשם או לשם,
כי יש לו אמונה ווודאות פנימית שלשם הוא שייך ולשם ידחוף את כל משק חייו עד {לצורך העניין} שיגיע לרמטכלות…
[לצורך הבהרת הכוונה, לפע"ד – אל"מ דרור ווינברג הי"ד למשל לא היה שייך בתפקידו לביהמ"ד, ללמוד וללמד תורה, אלא ה' כנראה ציפה ממנו 'לפעול עם אל' במקום אחר]
שאלתי היא, האם לימוד תורה בכל אשר הוא, – (למשל הסדר הרגיל שנלמד בישיבות – גמרא ואמונה), אף כי הוא לא עוסק ישירות בשאלות בירור אופי וטבע אישיים – האם הוא עוזר ג"כ לחשוף יותר בהכרתי, באופן אישי וספציפי מי אני ולאן אני שייך בעתיד חיי?
אם כן – מדוע כך הדבר? איך זה עובד? באופן סגולי? הרי אין קשר בין שור שנגח או אלמנה ניזונת לבירור אופיי?!
ואם לא, (וגם אם כן..) – ומצריך הדבר עבודה פרטנית מול עצמי – האם הרב יוכל לתת מנסיונו, כלים לבירור הזה? איזה שאלות צריכם לשאול? איך לדעת יותר שזה זה? מה הקריטריונים, והמדדים שיהפכו את הבירור הסבוך ליותר בהיר?
– בנוסף, אשמח מאוד שהרב יוכל להצביע על מקורות בעניין הזה ספציפית…(למשל כמו של הרב באוה"ק- כי "את אופי העצמי אי אפשר לדעת…" וכדומה..)
תודה רבה
שלום לך עמי היקר
העלית נושא מאד חשוב ומאד משמעותי אצל צעירים רבים, ובאמת שיש כאן גישות שונות ועמדות שונות, על כן, מה שאכתוב משקף את דעתי האישית וההבנה שלי את הדברים.
כשאנחנו מדברים על האישיות ועל התכונות של האדם, למעשה יש כאן שני רבדים. יש רובד פשוט, יומיומי, של תכונות וכישורים בחיי המעשה, ויש רובד עמוק, אידאלי, של החיבור של האדם לחיים רוחניים ולרבונו של עולם.
אני לא חושב שהתורה מיועדת לעזור ברובד הראשון. אדם שלא יודע האם מתאים לו להיות מתכנת או חקלאי, לא כל כך יוכל להעזר בתורה בשביל זה. הבירור כאן צריך להיות מעשי, בדרכים פסיכולוגיות מקובלות. יש מכונים להכוונה מקצועית שעוזרים מאד בנושא הזה ובשעת הצורך מומלץ מאד לפנות אליהן.
אמנם, יש גם רובד עמוק של האדם שקשור לשייכות של האדם לתורה ולאידאלים. כאשר האדם שואל את עצמו – האם אני מספיק חזק בכדי לגור במקום חלש מבחינה דתית כך שאוכל לחזק אותו או שעדיף שאני אגור ב'חממה' דתית. כאשר האדם רוצה לברר – האם אני מסוגל לחיות ברמה גבוהה של 'מסירות נפש' או שהדרישות האלו תובעניות מדי ועל כן עלי לחיות ברמה שמתאימה לי ושאותה ה' מבקש ממני. על השאלות האלו האדם בהחלט יכול לענות רק על ידי הדרכתה של התורה שמכוונת את האדם לחיבור הנכון לאידאלים.
ההדרכה של תורה קיימת בודאי בכל דף שבגמרא, אבל היא בעיקר קיימת בלימוד מחשבה ואמונה. ככל שהאדם ילמד יותר ענינים רוחניים ובנוסף לכך יברר את הקשר שלו אליהם, כך גם הוא ידע יותר מה מתאים עבורו.
במילים אחרות, אין ספק שהחיבור לתורה יכול לעזור לאדם לדעת האם מקומו בבית המדרש או בחיי המעשה. מצד שני, כאשר הוא מתלבט היכן מקומו בחיי המעשה – כאן הוא צריך להעזר ב'כלים' של חיי המעשה. מעבר לכך, אני חושב שגיל 20 הוא עדיין צעיר מדי מכדי לדעת מה מתאים עבורך, ובדרך כלל בשלות כזו מגיעה רק בגילים יותר מאוחרים.
כיון שהבירור הוא מאד אישי, קשה לי לתת כלים ברורים. אם תפרט קצת יותר על ההתלבטויות שלך אולי אוכל לעזור יותר, אך בודאי שכדאי מאד להתיעץ בקשר אליהן עם הר"ם שלך שבודאי מכיר אותך הרבה יותר טוב ממני..
מעבר לכך, לפני כשנה יצא ספר בשם 'יש לך כנפי רוח' המלקט פסקאות של מרן הרב זצ"ל הנוגעות לפיתוח האישי של כל אחד ואחד והוא מומלץ בחום באופן כללי וגם ביחס לשאלות שלך באופן פרטי
ברכה והצלחה
טוביה
tsbias1@gmail.com