בא"ח פרשת תרומה שנה ראשונה, כותב בהלכה יב' :
חזן הממהר ,,,לא יענו אמן, ואחריות על החזן (ש"ץ),
כנזכר באחרונים.
איני מוצא איזה אחרונים,
באיזה פרק או פיסקה כתבו דברים הללו
אשמח אם תעזרו לי
תודה
שלום וברכה.
אולי הכוונה, בחזן הממהר ויכול לגרום למצב של "אמן יתומה", הנזכרת בשולחן ערוך (קכד, ח)
ועל זה מביא בשערי תשובה מהחיד"א הכותב בשם מהר"י מולכו: ש"ץ שסיים מג"א והתחיל תיכף אתה גבור אינו יכול שוב לענות אמן דהא אפי' אם כבר כלה עניית אמן כו' כ"ש אם כבר התחיל ברכה אחרת וכבר עברה ברכה ראשונה ע"ש:
כל טוב.
