בס"ד

שלום לכן.
הדגשתן את הרצון במהירות ולכן אני שולח תשובה ´מהמותן´, שכוללת בעיקר אוסף קישורים בנושא. באופן כללי אגדיר שהבעיה בקשר בשלב מוקדם הוא שקשר טוב צריך להיות בין שני אנשים הבשלים לכך. במידה ואין בשלות בשלב כל שהוא, מאוחר יותר, ישנו פיצוץ כי אחד מן הצדדים או שניהם מרגישים שהעסק לא מתאים להם, לא מבטא אותם כפי שהם רוצים להיות. זו הסיבה לפרידות המרובות, לגירושים המרובים וכו´. הבעיה היא גדולה יותר משום שמי שמתרגל לחפש דברים מסוימים בשותפו לחיים משתנה לשנות דפוסי הרגל, וכך קורה שלמרות שמישהי יודעת שהיא לא אמורה להסתכל על דברים מסוימים אלא על דברים אחרים, חשובים יותר, המנגנון ´הילדותי´ ממשיך לתפקד גם כשמתבגרים מתוך הרגל וממשיכים לחפש בקשר דברים שוליים, דבר שגורם לעוד נפילות וכו´. אשמח להרחיב אם יהיה צורך מעבר למקורות שאני מצרף כאן.
אהבה בגיל צעיר – מעשה שהיה: https://www.kipa.co.il/education/show.asp?id=4579
אהבה בגיל צעיר – מעשה שהיה 2: https://www.kipa.co.il/education/show.asp?id=4612
חברות בגיל הנעורים (יאיר): https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=41656

יש כאן גם תשובה שכתבתי בנושא בעבר:
שאלה: אני בת 14. לפני שנתיים בערך הגיע ליישוב שלי בן אחד בגיל שלי. הוא הצטרף לשבט שלי ולא נתתי לו תשומת לב מיוחדת.
לפני בערך חצי שנה, ידעתי שאני מרגישה כלפיו משהו, ששונה ממה שאני מרגישה כלפי כל שאר הבנים בשבט. זה התחזק עם הזמן, ככל שהכרתי אותו יותר. שאלתי את עצמי הרבה פעמים אם גם הוא מרגיש ככה, או שזה רק אני. לפני חודשיים בערך, הוא אמר לי שהוא רוצה לדבר איתי. דיברנו, והוא אמר לי שהוא רוצה שנהיה בקשר, קשר שמעבר ל"להיות עם השבט". קשר של שנינו. הסכמתי לנסות. מאז, הבנאדם הזה כל כך עוזר לי. אני יודעת שהוא באמת אוהב אותי. הוא אחד הדברים היחידים שמוציאים אותי מדיכאונות (ויש לי הרבה). לפני כמה זמן התחלתי לחשוב עליו ברצינות. זה אולי יישמע מגוחך, אבל אני באמת מרגישה שהוא הזיווג שלי. לא אמרתי את זה לאף אחד, כי פחדתי שיצחקו עליי, שאני חושבת על זה בגיל 14. אני לא יודעת מה לעשות עכשיו. אני באמת ובתמים מרגישה שנועדנו זה לזו. אני לא יודעת אם זה הגיוני לדעת דבר כזה בגיל 14. אני מאוד מבולבלת. האם תוכלו לעזור לי? תודה רבה,מיכל
תשובה:
שלום לך מיכל.
אומר לך דבר בסיסי מאוד לגבי קשר בין בני זוג ואני מקווה שעל פי זה תביני את המשך דברי.
התורה אומרת ´ואהבת לרעך כמוך´. זו אהבה אדירה, ממש דבר עצום, לאהוב מישהו עד שהוא ממש כמוך, עד כדי שאתם ´מתערבבים´ אחד בתוך השני, משלימים זה את זה עד שקשה להבחין איפה אחד נגמר ואיפה השני מתחיל. זה ממש דבר עצום.
אבל מה יקרה אם אדם לא יאהב את עצמו? הרי אם במצב כזה הוא יתייחס לחבר שלו כמו אל עצמו אז אוי ואבוי לכולנו, הוא לא יאהב אותו כמו שהוא לא אוהב את עצמו.
זה נשמע מצחיק, אבל זו אחת המחלות הקשות ביותר שיש בחיי הנישואין בימינו. יועץ נישואים אמר לי פעם שהבעיה בהרבה מאוד מהזוגות שהוא מטפל בהם היא שבני הזוג, שניהם או אחד מהם, לא סיימו את השלב של הכרותם את עצמם, על חסרונותיהם ויתרונותיהם, לפני החתונה, וכך הם הגיעו לחתונה כשהם לא יודעים מיהם, מה הם רוצים מבן זוגם וכו´ וכו´. אי אפשר להתחתן לפני שהשלב הזה נבנה. כמובן, לבניה האישית אין סוף, אבל יש איזה שלב שבו האדם כבר מרגיש שההתפתחות הבאה היא להתפתח ביחד.
היום את עוד צעירה וודאי שלא סיימת את השלב של התפתחותך העצמית, את השלב של הבניה העצמית. באם חיי הנישואים היו מתחילים מוקדם יותר בכל הסביבה שלך, כפי שהיה בהסטוריה של עם ישראל בעבר, יכול להיות שהיום כבר היית מוכנה לחיי נישואין כי תהליך ההתבגרות היה יותר מהיר. במצב הנתון ודאי שזה לא כך.
הרגש הוא דבר עצום, פוטנצייאל אדיר שיכול לשמש הן לבניה והן להרס. אם מתרגלים לרגש אהבה בשלב מוקדם מדי האדם מתרגל לחוש לא נכון כי הדברים שאת חושבת ומתרגלת להרגיש היום הם אותם דברים שהרגש יחפש בעתיד כשכבר תהיי אדם שונה שצריך דברים אחרים, וכך תמיד תרגישי מחסור. כשהרגש נבנה במקום המתאים הוא הולך ומתפתח, הולך ומתבגר ביחד עם האדם, וכך האדם מרגיש תמיד שובע ריגשי. כיום את עוד צעירה, כל החיים לפנייך, אינך יודעת איזה תהפוכות יעברו עלייך, מי את וכו´. את לא יכולה מבחינה מוסרית להתחייב כלפי אדם מסוים משום שזה יזיק בעתיד גם לך וגם לו וכן לא כדאי לך לעשות זאת כי הדבר ´יבזבז´ את מלאי הרגש שלך וירגיל אותו לחפש דברים שהוא לא צריך לחפש בעתיד. זה לא שאין היום רגש. יש רגש אבל הוא לא נכון, הוא לא יודע מה הוא מחפש. כמו (להבדיל) צורך סמים שמתרגש, באמת מתרגש, ובאמת קשה לו להפסיק, אבל ודאי שזה נכון כי הוא מתרגל לרגש לא נכון. ככה זה.
רגע, זה לא כל כך נורא. לא אמרנו שאתם לא מתאימים, לא אמרנו שנגזר עלייך לא לראות אותו לעולם וכו´. יתכן שאתם מתאימים זה לזה או יותר נכון שתתאימו זה לזה. אחרי כל הסבר הדברים אני חושב שאת מבינה שהדבר הנכון, ואני יודע שהוא קשה, זה להיפרד עם הבטחה להתקשר אחד לשני עוד שש, שבע שנים, משהו כזה, בלי שום מחויבות זה לזה. אז, אם עוד תהיי פנויה והוא יהיה פנוי יהיה אפשר לבדוק אם אתם עדיין מתאימים ואם כן. . . תזמיני אותי לחתונה, נכון?
אני רוצה להתייחס לעוד דבר מהדברים שהזכרת בשאלתך. יכול מאוד להיות שהוא באמת עוזר לך בדכאונות שלך (כלשונך). אינני יודע מהן הסיבות להרגשות אלו וכיצד אפשר לעזור לך. אני רק רוצה לציין שני דברים. הראשון הוא שעיסוק בהרגשות כאלה הוא עיסוק עדין מאוד שבהכרח נוגע לשאלות מאוד מהותיות לגבי האדם, מטרותיו בחיים וכו´. בנושאים כאלה כדאי מאוד להתייעץ עם אנשים שיש להם יותר ידע ונסיון מנער צעיר שאמנם יכול להיות שהוא חכם מאוד וכו´, אבל אין לו נסיון חיים שיש לאחרים. יכול להיות שקשה לך למצוא דמות כזו, שתרגישי איתה פתוחה ותוכלי לדבר איתה בחופשיות, דמות שהיא לא אימא או מורה בצד אחד ומצד שני היא כן קרובה, זמינה ומבוגרת. אני ממליץ לך לחפש דמות כזו ואם אפשר, אשמח לעזור לך בזה.
הדבר השני הוא שגם אם מהסיבה שהזכרנו אינך נרתעת מלהעזר בבחור צעיר זה, זיכרי שמעבר להשפעות שלו עלייך לטובה יש גם סיכון גדול, הסיכון שהזכרנו, שבעתיד תמצאי את עצמך מבולבלת ומסובכת, מחפשת את סוג הקשר שהרגשת איתו טוב בעבר בלי לדעת או בלי להצליח להפנים את הידיעה שקשר כזה כבר לא טוב לך כי בגרת והשתנית. זיכרי גם את הסיכון הזה.
אנחנו תמיד כאן כדי לעזור, לחזק ברגעים קשים, לתמוך ולעודד.

אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il