אני לומדת באולפנא. כידוע באולפנא יש מדריכות שבעצם אמורות לעזור לחניכות בכל מיני בחינות – חברתית, קצת לימודית, הסתגלות לפנימיה, ובעצם הן משמשות מעין אחיות גדולות. בתחילת השנה נקשרתי מאוד לאחת מהמדריכות וכעבור זמן מה היא עזרה לי להימנע מהתאבדות. הייתי כותבת לה מכתבים ושולחת לה הרבה הודעות בפלאפון ובכלל, מאוד אהבתי אותה. לפני בערך חודש היא הודיעה לי שמאוד קשה לה עם זה שאנחנו כל כך הרבה ביחד ושאנחנו מדברות הרבה והיא אסרה עלי לכתוב לה מכתבים ולשלוח לה הודעות. היה לי מאוד קשה. המשכתי לכתוב אבל כבר לא הבאתי לה את המכתבים. התגעגעתי אליה למרות שראיתי אותה כמה פעמים ביום. דיברנו קצת, סיפרתי לה שזה מאוד קשה לי והיא הבינה אותי אבל לא הסכימה לוותר. בזמן האחרון אני מאוד מקנאה בבנות שהיא כן מדברת איתם, שהיא מתייחסת אליהם יותר ממני… נעשיתי קנאית בצורה בלתי נסבלת… סיפרתי לה שאני מקנאה, היא לא הגיבה. קינאתי כל כך שכבר לא יכולתי לסבול את זה ואני מנסה להימנע מלראות אותה. מאוד קשה לי עם הקינאה הזאת שתמיד בוערת בי, איך אני יכולה להתגבר עליה? ניסיתי הרבה דברים כמו למשל לדון לכף זכות, להתעלם, לאהוב את מי שאני מקנאה בו, ושום דבר לא עוזר.. תודה רבה!
נ.ב. יש לכם אתר נפלא!
שלום לך,
כל הכבוד לך שאת מנסה לעבוד על מידותיך ולהתגבר על הקנאה. כל הכבוד לך על המודעות למה שקורה בתוכך ועל ניסיונות ההתגברות. הקנאה היא אכן בעיה, אבל כדאי קודם לכן לנסות לבחון ממה היא נובעת? למה את מרגישה קינאה?
הקנאה נובעת מכך שאת מעונינת מאד בקשר קרוב עם המדריכה שלך. אולי כדאי לבחון את הצורך שלך בקשר עם המדריכה ולברר אותו, ואז הקנאה, שהיא בעצם בעיה משנית – תחלוף מאליה.
א. אופן הניתוק של הקשר היה אולי חד מדי. כדאי לך לשוחח עם המדריכה שוב, מהמכתב את נשמעת כאילו היא ניתקה את הקשר באופן החלטי וזה מקשה עליך. נראה לי שלא הבנת את מניעיה. אולי היא ניתקה את הקרש בצורה פוגעת, ואולי לא הוגן שאחרי שהיא יצרה אצלך ציפייה והשקיעה בקשר ואת השקעת היא פתאום מחליטה לרופף אותו. עם זאת, יכול להיות שבשיחה איתה תביני יותר את המניעים ויהיה לך קל יותר. אולי תוכלי גם לבקש ממנה לנתק את הקשר יותר בהדרגה. אבל דעי שלפעמים ניתוק חד הוא בסופו של דבר קל יותר כי עוברים כאב חזק וקצר.
ב. מהמכתב שלך נשמע לי שאת במצוקה. את מספרת שהמדריכה מנעה ממך להתאבד. זה אומר שאת היית במצב קשה וחשבת על אפשרות של התאבדות. אפילו המחשבה על התאבדות היא חמורה ומאותת על מצוקה גדולה. נראה לי שאת זקוקה למישהו שייתן לך תמיכה, עידוד ואולי אפילו טיפול. ייתכן שהמדריכה הרגישה שהיא אינה מסוגלת לקשר כזה והחליטה לרופף את הקשר אתך כדי לגרום לך לחפש תמיכה במקומות אחרים, אולי אצל מישהו מבוגר ומקצועי יותר ממנה. כדאי שאת מצידך תחפשי מישהו כזה. אם יהיה מישהו כזה גם הצורך שלך בקשר איתה יפחת ותפחת גם הקנאה.
ג. הרבה פעמים בנות שיש להן צורך חברתי שלא בא על סיפוקו מנסות למצוא מענה לצורך הזה דרך המדריכה. זה מענה לא מוצלח כי המדריכה אינה יכולה לתפקד במקום חברה. אל תישכחי גם שבעוד כמה חודשים היא עוזבת את האולפנא וכל הקשר ביניכן יתרופף מאד. חבל להשלות את עצמכן ש"תשמרו על קשר" כי זה כמעט אף פעם לא קורה. לכן, טוב שתהיי ריאלית כבר עכשיו ותתייחסי אליה כאל מדריכה ולא כאל חברה טובה. אם את מרגישה שאין לך מספיק חברות, או אם יש לך צורך בחברה אחת קרובה, נסי לקנות לך חברות, תוכלי אולי להיעזר במדריכה לשם רכישת חברות, אולי היא תתן לך תפקיד או תסדר חדרים באופן שייטיב איתך, אבל לא תוכלי להפוך אותה לחברתך: יש לה חברות משלה.
ד. את משקיעה הרבה אנרגיה בשימור הרגש שלך כלפיך. את כאילו אומרת לה בליבך: "את החלטת לנתק את הקשר אבל אני לא! אני אמשיך להיות קשורה אליך בלי שתירצי! אני אכתוב לך, אתגעגע ואמשיך לאהוב אותך". כשאת עושה את זה את מפסידה אנרגיות. נשמע שהיא די נחושה בדעתה. היא לא מעונינת שתפתחי תלות בה והיא עומדת על כך. חבל שאת ממשיכה להשקיע אנרגיות בקשר הזה. זה מגביר את הכאב. קחי את כל האנרגיות הללו ותפני אותן לאפיק אחר. אולי תכתבי למישהו שכן ירצה לראות? אולי תיכתבי יומן לעצמך? אולי תוכלי לנצל את כישרון הכתיבה לכתיבה יוצרת?
ה. אני לא יודעת אם הדברים הבאים נוגעים למקרה שלך. ייתכן שכלל לא ואז תימחקי אותם מהתשובה, ייתכן שכן ואז תיקחי אותם לתשומת לבך. אני מכירה הרבה בנות שהסתבכו באופן דומה ולעניות דעתי חלק מהעניין הוא כזה: את אומרת שמאד אהבת את המדריכה, את מתגעגעת אליה ומקנאה במי שקשורה אליה. הביטויים הללו מזכירים לי ביטויים שאומרים בזמן שיש אהבה בין איש לאשה. בדור שלנו, בנות צעירות מרגישות הרבה פעמים צורך בקשר זוגי. צורך בקשר עם מישהו שיהיה להן כמו בעל, מישהו תומך וקרוב שמהווה דמות חזקה. כשזה לא אפשרי, (כי רוב הבנות לא יכולות, ולא רוצות, ולא צריכות (!) להתחתן בגיל צעיר) , בנות מוצאות לעצמן תחליפים. הן מתאהבות במישהי תומכת קרובה וחזקה, פעמים רבות זו מדריכה או מחנכת. אם זה מה שקורה לך כדאי להיות כנה ולאמר לעצמך: התאהבתי בה קצת… זה לא הגיוני אבל לא נורא, זה קורה כי יש לי צורך שלא בא על סיפוקו. אאלץ להתאפק עד שיגיע הרגע לשחרר את כל רגשי ההתאהבות הללו כלפי גבר שאיתו אתחתן ובנתיים אדע שכל ההרגשות המדומים הללו הם אשליה ובבואה של התאהבות בגבר. אשתדל להתגבר עליהם. ורגש הוא דבר שאפשר להתגבר עליו! תחליטי שזה לא שייך. כמו שקבצן לא יתאהב בנסיכה כי הוא מבין שזה לא שייך, תחשבי על דברים אחרים, אל תשקיעי אנרגיות בקשר הזה או במכתבים שאת לא שולחת. ואם תאמרי: "אי אפשר להתגבר על רגש". דעי שאפשר. התורה דורשת מאיתנו להתגבר על קינאה, שינאה, תאווה, ואת בעצמך מבינה שאפשר להתגבר על רגש כמו קינאה, לכן פנית אלינו, אז את ודאי מאמינה שאפשר להתגבר גם על אהבה.
לסיכום:
יישר כח על העבודה העצמית ותיקון המידות שאת עוסקת בהן!
נסי למצוא לך מישהו שאפשר להיוועץ בו לגבי התמודדויות שונות.
נסי למצוא מענה לצורך החברתי שלך.
נסי להפנות את האנרגיות ואת כשרון הכתיבה לאפיקים אחרים.
אם קיימת התאהבות במדריכה , השתדלי להתגבר עליה.
ועוד עצה קטנה: הרבה פעמים שאנחנו שקועים באיזה בוץ ולא מצליחים לעזור לעצמנו, כדאי לנסות לעזור לאחרים. למצוא לעצמנו פרוייקט או משיהו מסכן לעזור לו. זה עוזר לצאת קצת מהשקיעה בסיבוכים העצמיים ומפנה את האנרגיות לכיוונים חיוביים.
המון הצלחה ויישר כח.
נשמח לדבר אתך בטלפון ולהבין יותר לעומק תוכלי לבקש לדבר איתי
רויטל, חברים מקשיבים
