בעיות עם החבר הכי טוב שלי

שלום יאיר!
חברות אמיתית היא קשר שמבוסס על נתינה הדדית, חיבה, תקשורת טובה והבנה.
יש לי תחושה שאת לא מרגיש שאתה מקבל את כל אלה מחברך.
לספר דברים למישהו זה להפוך להיות פגיע מולו, הוא יודע עליך דברים וזה מהווה כלי. לא ייתכן שמישהו יחייב אותך לומר לו דברים. אתה צריך לספר מה אתה חש למי שאתה בוחר ואם אתה מרגיש שהיחס ביניכם הוא לא הדדי נסה לדבר איתו על כך.
תיזום איתו שיחה, ספר לו מה את מרגיש, למה וממתי. אולי תגלה דברים חדשים. אם שניכם חשים שאתן כל כך קרובים אז הדברים שאתה אומר צריכים להפריע גם לו. אם הוא מתנהג התנהגות שפוגעת בך, זה צריך להציק גם לו כמו שלך. אתה חש שאתה עושה מעשים והוא מפרש אותם לרעתך, למה שתחוש מאויים כל כך?
מי שנותן לך יחס קריר איננו חבר הכי טוב. אולי תנסה לתקופה להתרחק קצת ממנו? תבדוק איך זה משפיע עליך ועליו. אולי הוא מאוד ירצה בקירבתך עקב כך? אולי אתה תחוש שאתה משתחרר מהעול שאתה נושא בעצם החברות הזו? בהתחלה אתה תחוש געגוע ואכן יהיה לך קשה, אבל נסה לעבור את התקופה הראשונית הזו ע"י התעסקויות עם דברים אחרים ולראות לאן הדברים יובילו.

אתה מספר שיש לך חברים נוספים, אז למה את פוחד להשאר לבד? אני בטוחה כי שאר ידידיך מעריכים אותך על תבונתך ורגישותך. אין שום סיבה שתשאר לבד. הקינאה הזו לחבר איננה בריאה. לשניכם צריכים להיות חברים נוספים, לא להיות תלויים לחלוטין זה בזה, אלא לדעת להנות מחבורה גדולה ועליזה של חבר'ה. הקינאה תצר את צעדיך ולא תיתן לך להתקדם מהחששות בהן אתה חי. אתה לא צריך להיות הוא. אתה צריך להיות אתה, על מעלותיך וחסרונותיך ולהשלים איתם.

אספר לך סיפור קצר: פעם צעק איש אחד לקב"ה: ה' עזור לי: צרותי גדולות ורבות ואני לא מבין למה רק אני מתמודד עם כל הקשיים. תן לי להיות כמו שכני, עם הטובות שלו והדאגות חסרות החשיבות שלו. באותה שעה צעק שכנו לקב"ה את אותם הדברים. עשה הקב"ה מעשה והחליף בין שמחותיהם של השניהם ובין צרותים- נתן לזה את של זה ולשני את של הראשון. מהר מאוד הם התייאשו וביקשו שה' יחזיר לכל אחד את השמחות שלו ואת הצרות שלו, כיוון שכולנו יודעים היטב את החסרונות שלנו וכיצד להתמודד איתם, לא בטוח שאנחנו יודעים מה הזולת נושא על גבו או כיצד להתמודד עם זה.

אני לא מרגישה שאתה נפגע מדברים קטנים ומטופשים.

מבוגרים ממך מתלבטים בסוגיות של ידידות כיוון שזה אף פעם לא קל לדעת מה מניע אדם אחר, וכיצד לפרש את מעשיו.

ומילה אחרונה לגבי הבחור המוצלח והמושלם: היתה לי חברה בזמן בני עקיבא ובית הספר שנחשבה למלכת הכיתה, השבט והשכונה. היא היתה הכי טובה בהכל: הכי חכמה, ציונים הכי טובים, עשירה , יפה , מוכשרת , מתנדבת… הכל. כמה קינאנו בה.

היום, לאחר כמה שנים וכמה גילויים אני יכולה לומר לך: לא כל הנוצץ זהב הוא, ולא הייתי רוצה להסתובב עם התיק שהיא , מסתבר, מסתובבת איתו על הגב. תהיה מרוצה בחלקך- זה העושר האמיתי.

המשיך לעבוד על עצמך ולהתפלל.

בהצלחה

שלומציון

shlomtsionk@yahoo.com