על מנת שאוכל לפרסם את השאלה שיני את פרטי השאלה המקורית:
אחת מבעלי התפקיד בבית הספר שלי מעשנת, זה מפריע לנו. ולא נעים לנו להגיד לה, האם מותראפשר לומר למורה.
שואלת יקרה שלום רב, צר לי שאת צריכה להתנסות בנסיון קשה. אנסה ללבן מעט את הדברים.
[האיסור לעשן ליד אחרים]
שאלה הלכתית הנוגעת לבעיית העישון היא, האם יכול אדם לתבוע מחברו להפסיק לעשן, משום שהעשן מפריע לו. ברור לכל, שבבית פרטי הסמכות לקבוע אם לעשן או לא נתונה בידיו של בעל-הבית. ולכן אורח אינו יכול לחייב את המארח להפסיק לעשן. וכן אורח אינו יכול לעשן בניגוד לרצונו של בעל הבית.
השאלה מה הדין במקומות ציבוריים, או במקומות ששייכים לכמה אנשים, האם יכול זה שאינו מעוניין שיעשנו לידו, לדרוש משכניו להפסיק לעשן, או לא?
בתלמוד מסכת בבא-בתרא (כג, א) מבואר שגם ברשותו הפרטית, צריך אדם להיזהר שלא ליצור נזק לחברו. למשל אסור לאדם ליצור ברשותו ריח רע או עשן שיחדור לרשותו של חברו ויזיק לו. [ומכאן ראיה ברורה שהעשן מוגדר בהלכה כדבר מזיק ומפריע, וששכן יכול לתבוע מחברו שלא ליצור עשן שיגיע לרשותו ויצער אותו]. וכן הדין במקום ציבורי, שאדם יכול לתבוע משכנו להפסיק לעשן. וכן שני פקידים העובדים במשרד, יכול פקיד אחד לחייב את חברו להפסיק לעשן בסביבתו.
ואפילו אם במשך זמן רב השכן שתק ולא מחה ביד המעשן, בכל זאת לא איבד את זכותו, ובכל שעה שימחה בחברו, יהיה החבר חייב להפסיק לעשן. ואף אם המעשן יטען שכבר שנים רבות הוא מעשן כאן, ועד כה אף אחד לא ביקש ממנו להפסיק, ולכן יש לו חזקה וזכות להמשיך במנהגו, בכל זאת על פי ההלכה ניתן לתבוע ממנו להפסיק לעשן. משום שידוע שהעשן מפריע מאוד לאלו שסובלים ממנו, ואין אדם יכול לטעון שיש בידו חזקה וזכות לעשות דבר שמזיק לשכניו (שו"ע חו"מ קנה, מא).
וכל זה נאמר גם כשלא נודע שהעשן מזיק לבריאות, ורק ידעו שהוא גורם צער למי שמריח אותו. אבל כיום, שידוע שהעשן מזיק גם לאלו שנמצאים ליד המעשנים, האיסור הרבה יותר חמור. למשל, התברר במחקרים שכאשר אחד מבני-הזוג מעשן, סיכוייו של בן הזוג האחר לחלות בסרטן גבוה פי שלושה מסיכוייו של אדם שבן זוגו אינו מעשן.
וכן הורה הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, שלא לעשן בבית המדרש. וכן פסק הרה"ג משה פיינשטיין, שאסור לעשן בבית-מדרש או בבית-כנסת, משום שהעשן מזיק לשכנים (אסיא ח"ה ע´ 248).
[בחוזר מנכ"ל נכתב:]
מתוקף צו הקובע שיש להגביל את העישון במקומות עבודה חל איסור מוחלט לעשן בשטח המוסד החינוכי, ובכלל זה גן הילדים.
משום כך, אין לעשן בשטח הגן, והגבלה זו חלה על כל באי הגן, הן על הצוות והן על המבקרים.
חובה לשמור על זכותם של הילדים לנשום אוויר נקי מעשן.
יש לתלות בגן שלט בולט על איסור העישון במקום.
[חוזר מנכ"ל תשס"א 5(א)]
[חוק הגבלת העישון:]http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Article/xID/410/xCT/39
[לסיכום:]
שואלת יקרה, לעניות דעתי חובה עלייך להגיד למורה כי מדובר כאן בבעל תפקיד המזיק לכן באופן ממשי.
אני חושב שהמצב הטוב ביותר הוא, להגיד קודם כל לבעל התפקיד עצמו, אך אם מרגישה את שאינך יכולה לומר לו – אנא פני למורה.
הפניה לבעלת התפקיד ואו למורה ואו למנהלת צריכה להעשות בצורה מכובדת, מנומסת, מתוך אכפתיות – אך בדרישה ברורה להפסק העישון ליד הבנות.
עלייך לעמוד על זכותך וזכות חברותיך. הזכות הזו היא תורנית וחוקית לחלוטין. עליכן לפנות בצורה מכובדת, מנומסת (ואם זה לא מספיק לדרוש בצורה תקיפה)
ולבקש מיידית את הפסקת העישון לידכן.
כמו כל נסיון, הנסיון שלך הוא איך לומר את הדברים בצורה המכובדת שתתקבל על לב האנשים.
ובע"ה מתוך הדיבור בנועם ובכבוד הראוי – הבקשה תענה.
אשמח לשמוע כיצד התפתחו העניינים לטובה,
שלמה,
shlomo@makshivim.org.il
