בעל שלומד תורה

בס"ד

שלום וברכה,

באמת דילמה קשה וחשובה את מעלה, וטוב שאת באה לברר את הנושא המאוד חשוב הזה לפני שאת מחליטה עם מי להקים את ביתך בעז"ה, ואיזה אופי יהיה לו. זה מראה על רצינות ואכפתיות ועל נפש שבאמת רוצה להתעלות. אכתוב מעט דברים, אך את רוב הבירור את צריכה לעשות עם עצמך, בירור אמיתי ונוקב.

כולנו התחנכנו על תורה, על חשיבות לימוד התורה ומרכזיותה במהלך חיינו היומיומיים. חינוך שהשקיעו בנו משחר ילדותנו מי יותר ומי פחות. כמו שאנחנו אומרים כל יום בתפילה ´כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה´. התורה כמרכז חיינו, שכל סדר יומנו סובב סביב לימוד תורה וקיום המצוות, אין כמעט רגע אחד במהלך היום שאין לו התייחסות של קיום מצוות. ולכן לימוד התורה מעבר שזה קיום רצון ה´, אנו לומדים איך לחיות נכון בעולם הזה.

כשאנחנו באים לחיות חיים מלאי תורה, לחיות איך שה´ רוצה שנחיה, מיד אנחנו מדמינים קיום מצוות וקביעת עיתים ללימוד תורה, וזה טוב, נכון ומצוין שכך. אנחנו חושבים על התמסרות לתורה ועל חינוך של ילדנו בע"ה על ברכי התורה. וכך היה בכל הדורות כולם, רוב העם, היו יוצאים במהלך היום לדאוג לפרנסה, לדאוג לפיתוח ושכלול העולם, שזו מטרה נעלה מאוד, ואחרי הצהרים, היו מתיישבים ללמוד לבד או עם הילדים, זה נקרא בית של תורה וזו עוצמה מיוחדת.

אך כמו שבגלות מצרים, רוב העם עבד והשתעבד בעבודות פרך, בכל זאת היה את שבט לוי. שבט של לומדי התורה וממשיכי המסורת בעם ישראל. שבט שכולו על טהרת הקודש, ששקוע באוהלה של תורה וממליא פטור מעול המלכות ומהמיסים, כדברי המשנה באבות פ"ג. הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובלות, בהלכה האחרונה אומר, שכמו ששבט לוי שהקדישו חייהם לתורה כך כל אחד ואחד שרוצה למסור את נפשו ללימוד תורה ולדאוג להמשך מסורת התורה, יוכל. אך צריך לדעת שמעלה מיוחדת זו כרוכה גם במסירות נפש, זה לא קל לחיות רק בתורה בלי דברים אחרים, זה דורש הסתפקות במעט, ודורש הרבה השקעה.

יוצא שראינו שעם ישראל מתחלק לשני קבוצות, הקבוצה הראשונה שהיא הרוב המוחלט, הבונה ומפתח את עולם המעשה אך חייו מושתתים על אדני התורה והמצוות. והקבוצה השנייה, שהיא המיעוט שמקדישים את חייהם לתורה ולקדושה. זה לא אומר שהם עכשיו מופרשים ונזירים, אלא זה דורש מהם הרבה השקעה לאורך כל החיים. לאורך הדורות כולם, ראינו שהיו את רוב העם, והיו את תלמידי החכמים שבכל קהילה וקהילה. ברור שכולם למדו וקיימו מצוות אך היו את הבודדים שזכו להמשיך את המסורת ולדאוג להמשך הרבצת תורה בקהילה, וזו עשייה גדולה מאוד, עשייה עם סיפוק רב, עשייה של חינוך ודאגה לדורות הבאים.

ועכשיו כשאת עומדת לפני צומת מאוד מרכזית בחייך, את צריכה להחליט האם את רוצה להקדיש את כול חייך לתורה ורק תורה, שזה דורש הרבה, לא כל אחד מסוגל ולא כל אחד זוכה. או שאת מעוניינת לחיות חיים נורמאליים בנויים על תורה ומצוות. אני מאמין שמדברים עימכם רבות בנושא, בשביל לעורר אתכם לחשיבות של הבירור שאת עוברת. לראות מה אני ואיך אני רוצה שביתי בע"ה יראה. ועכשיו את צריכה לשאול את עצמך איך את מתארת בית של תורה, מה זה בשבילך תורה, עד כמה אני מוכן להשקיע מחיי לזה. ולפי זה תוכלי לראות מה דרכך בחיים.

כמובן שישנה מדרגת ביניים שגם עשוית להתאים לך, וזה בעל שלומד כעת בישיבה אך מתכנן לצאת לחיי המעשה לאחר כמה שנים של לימוד.

אני מאוד ממליץ לך למצוא חברה מבינה או רבנית קשובה בשביל לברר את הדברים בצורה יסודית ואישית יותר. ואולי כדאי לך לנסות למצוא מישהי שכבר התחתנה עם בחור ישיבה/אברך, ולדבר עימה על החיים ואיך זה משתקף במציאות. ישנם גם ספרים שעוסקים בתוחם זה, כספריו של הרב שלמה אבינר.

אני מקווה שפתחתי לפניך כיווני חשיבה, אשמח לשמוע את דעתך, ואם יהיו לך שאלות נוספות בתחום זה או בכלל אשמח לשמוע ולנסות לענות.

בהצלחה בבירור ובכלל!

יהושע
Yehoshua23@gmail.com