בעקבות מפגש עם חילוניים

שלום לך.

לפי מה שאת כותבת, זה נראה כאילו העלאת דברים שמציקים לך. לא התמקדת במשהו ספציפי, אלה העלאת לכתוב את מה שעבר לך בראש.
בעז"ה אתחיל לענות נושא נושא ואת תמיד מוזמנת לחזור אלי לאימל ולחדד לי את הנקודה או להגיד אם לא התייחסתי מספיק למשהו ספציפי שרצית.

אני חושבת ששורש רוב הבעיות שלנו מתחילות בדיוק ממה שכתבת: "חיה ותן לחיות". כל אחד חי בבועה שלו ובכלל לא אכפת לו מה קורה סביבו. איפה המעורבות החברתית? איפה הדאגה לזולת, האכפתיות? איפה "כל ישראל ערבין זה לזה"?!
עמ"י הוא גוף אחד, נשמה אחת. כולנו מחוברים בקשר רוחני עמוק. כמו שבגוף האדם, הרגל והיד הם חלק מאותו הגוף, כך גם עמ"י על כל רבדיו השונים. כולם מחוברים ושייכם לאותה נשמת ישראל.
מתוך אותה נקודת חיבור, יש לנו אחריות אחד על השני. כמו בגוף האדם, שאם יד אחת תעשה מעשה לא טוב, מיד יבוא הראש (השכל) ויפסיק אותה, כך גם עמ"י. ישנה מעורבות חברתית ויש לנו אחריות אחד כלפי השני. אם תראי את החברה שלך שותה רעל, לא תנסי לשכנע אותה שזה לא כדאי?

התורה מחנכת אותנו לערבות הדדית ולאהבה עמוקה, לאכפתיות מכל אדם מישראל וגם למצב הלאומי הכללי. עולם בלי אמונה, בלי ערכים, בלי מוסר, בלי תורה יכול להתקיים? לא. לכן אנחנו לא יכולים לשבת ולהגיד "טוב, שיעשו מה שהם רוצים".
נדאג שלא תהיה תחבורה בשבת, נדאג שחנויות לא יהיו פתוחות, ננסה לשמור עד כמה שניתן על צביונה הדתי של המדינה. זה לא העניין אם דווקא חנות ספציפית אחת תהיה פתוחה או לא, זה העיקרון! כי זה כביכול מתחיל בדבר "פעוט" אחד, אבל מכאן זה ממשיך הלאה. זה נותן פתח לעוד חילול שבת ולעוד מעשים שהם לא בדרך התורה. אנחנו צריכים לדאוג לכך שהמדינה תתנהל כמה שיותר על פי ההלכה והדת.
אבל צריך לזכור שכל זה צריך להיעשות לא מתוך התנשאות על הזולת, אלא מתוך זה שאנחנו מאמינים שהאמת והתורה נמצאות אצלנו. שצריך לנסות עד כמה שניתן להשפיע ולהראות לציבור את דרך האמת בדרכים מקובלות ונעימות ולא חלילה לגרום לשנאה כלפינו.

דבר נוסף שהעלאת זה העניין של הירידה מהארץ. קשה מאוד להסביר לאדם לא מאמין על רגל אחת למה להישאר בארץ. מבחינתו הוא צודק. הדתיים האלה הורסים את כל החופש. כשיש פיגועים אז בכלל למה להיות פה…
אבל אדם מאמין, אדם שיודע מה הם ערכים, שמבין את משמעות התורה וארץ ישראל, לא יחשוב על לעזוב אותה. (הייתי שמחה להוסיף עוד ולכתוב על הקשר של עם ישראל לארץ ישראל, אבל זה כבר נושא נפרד וארוך בפני עצמו. אם את מרגישה שזה לא מספיק חזק אצלך ואת רוצה לשמוע על זה עוד, את מוזמנת לפנות אלי באיימל ואשתדל בל"נ להרחיב)
אנחנו בתור אנשים מאמינים, שיודעים מהי ערכה של ארץ ישראל, נתעצב על כל יהודי שעוזב את ארצנו הקדושה וננסה לשכנע את אותם אלו שחושבים כי יש להם מה לחפש במקום אחר, כי זאת היא ארצנו ופה מקומנו. מתוך שלא לשמה, יבוא לשמה. וגם אם לא יבוא, זה עדיף שהיהודים יהיו בא"י גם אם לא כולם מבינים בדיוק מה הם עושים פה.
כמו שכבר כתבתי למעלה, קשה לשכנע אדם לא מאמין, כי זה משהו עמוק ומורחב הדורש בירור ולא ניתן להסבירו על רגל אחת. אך אם רוצים בכל זאת משהו מהיר, אפשר קצת להביא נימוקים שהם לא בהכרח קשורים לקשר הרוחני והמעשי בין עמ"י לאי". דוגמא לכך: כמדומני שכל הורה ירצה שילדיו יהיו שייכים לעם היהודי. לכן אפשר להגיד לאותם אנשים, שאם הם רוצים שהנכדים שלהם יהיו יהודים, אז זה רק בארץ. כי בגלות אין תקווה להמשך העם, ההתבוללות היא ברמות גבוהות במיוחד (80% – 70%).

ורק משהו שרציתי להוסיף לקראת הסוף. משהו שאני לא אומרת שחייבים לעשות, אלא אני מעלה נקודה שכדאי שתחשבי עליה ותבדקי איפה את ביחס לדברים.
אני לא יודעת כמה זה טוב שבגיל שלך הולכים לכאלה מפגשים שנמצאים שם כל סוגי האנשים. זה לא שצריך להסתגר בבועה של עצמך ולא לדעת ולשמוע דברים אחרים, אבל אני חושבת שקודם אדם צריך להיות סגור בדעתו ולדעת באיזה מקום הוא נמצא לפני שהוא הולך "להתעמת" עם דעות אחרות. לפני שאדם יוצא "לשווק" ציבור או אידיאל מסוים הוא צריך לדעת לענות על כל תשובה מתקילה. לכן חשוב קודם לברר היטב את הדברים. אדם בסיטואציה כמו שתיארת הוא עכשיו כמו שר החוץ שלנו שעומד מול שרי חוץ של גופים אחרים. כמו שמקבלים תשובות מגופים אחרים, צריך גם לדעת איך לתת תשובות אמיתיות וטובות. אנחנו, בשונה מאלה שאינם שומרים תורה ומצוות, לא באים לייצג רק את עצמנו ואת הרצון שלנו, אלא אנחנו חיים פה וכל מגמת חיינו היא בשם התורה ולשם קידוש ה´ ועשית רצונו.
שוב, אני לא אומרת שלא צריך ללכת לדברים מהסוג הזה. אני רק העלתי נקודה למחשבה שכדאי לשים עליה את הדעת.

בנוסף, אני מצרפת כאן קישור שיכול יעניין אותך ואולי תמצאי בו שימוש:
כיצד עלי להתנהג כלפי חילוניים? https://www.kipa.co.il/ask/show/90669

מקווה שהצלחתי ולו במעט לגעת באותם דברים שהציקו לך.
בשמחה את מוזמנת לחזור אלי לאימל.
כל טוב,
הדס.
hadas.ste@gmail.com