שלום רב,
האם יש מטרה מסוימת ומה המטרה לשאר הכוכבים במערכת השמש, חוץ כמובן מהכוכבים אותם ברא הבורא לשם קיום החי הצומח והאדם?
או לשם מה נבראו שאר הכוכבים שהם: שבתאי, צדק, מאדים, נוגה, כוכב-חמה, אוראנוס נפטון פלוטו בהם בעצם אין חיים. וכמו כן עוד מס' כוכבים בגודל עצום במיוחד שהשמש שלנו נראית לידם גרגר חול (מתוך החוברת תורה ומדע של ארגון "הדברות"), והם: בעגלון, קאפלה, פנאסוס, ארקטורוס. לשם מה נבראו?
אולי הגמרא מביאה מענה על כך?
השאלה שלך תמיד העסיקה גם אותי,
כמי שכל נושא הבריאה בכלל והאסטרונומיה בכלל קרוב לליבו…
סתם בשביל הדיוק – עגלון ושאר השמות שהזכרת הם שמות של קבוצות כוכבים, לא הכוכבים עצמם. יש ביקום מיליארדי גלקסיות ובכל אחת מיליארדי כוכבים, שזה בלתי נתפס לחלוטין.
היקום הוא לא רק אוסף כוכבים, הוא הרבה יותר מעניין מזה. יש בו קוואזרים ו"ננסים" וגלקסיות רדיו וערפיליות ושביטים וחורים שחורים (זה לא מדע בדיוני!) וכוכבים מסוגים שונים. טוב, גלשתי קצת…
כאן נשאלת השאלה – בשביל מה???
קודם כל, צריך לזכור שאנחנו לא מתיימרים "להיכנס לראש" של הקב"ה בורא הבריאה, אלא רק לשאול – איך זה משמעותי מבחינתנו? יש להניח שהמשמעות הזו כלולה בתוכנית האלוקית של הבריאה.
אני חושב שהבריאה העצומה הזו משמעותית מאוד בדבר הכי חשוב בחיים שלנו – [הקשר עם הקב"ה].
קודם כל היא מביאה ל[יראה] עצומה. לא רק יראת העונש אלא גם יראת הרוממות – כמו אזרח פשוט שנכנס אל הנשיא וודאי יש בתוכו יראת כבוד. כשאנחנו רואים את היכולת האלוקית (שגם הבריאה אינה אלא אפס קצה) ויודעים שהקב"ה משגיח עלינו ומסתכל עלינו כל רגע ורגע, זה ודאי ממלא אותנו יראה גדולה.
היראה הגדולה שאנו צריכים לחוש כלפי הקב"ה אינה אמורה להביא להחלשת כוחות החיים אלא להיפך, [להתמלא דרכה בעוז וגבורה] על ידי הידיעה שקיבלנו כוחות מהקב"ה למלא תפקידים חשובים.
השלב הבא הוא [האהבה] כלפי ריבונו של עולם. הידיעה שהקב"ה שהוא כל כך אינסופי ובכלל לא צריך אותנו, "ירד" ברחמיו אלינו, נותן לי ולכל אחד שפע של חיים, משגיח עליו ומתייחס אליו, נתן לו תורה אלוקית ועולם הבא שהוא עונג אינסופי – ממלאת אותנו באהבה עצומה כלפי הקב"ה.
אני חושב שהבריאה האדירה הזו נועדה גם לעזור לנו להבין, שהקב"ה הוא 'קצת' למעלה מהשגתינו. לעזור לנו לא לשקוע בבירורים פילוסופיים מופשטים על הקב"ה, שהם בירורים מנותקים מהחיים ולא מובילים לשום מקום, אלא להתרכז בשפע החיים שמשפיע לנו הקב"ה.
נסיים בדברי הרמב"ם (הלכות יסודי התורה ב, ב) שאומר בקיצור את כל מה שאמרנו:
"והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דוד צמאה נפשי לאלהים לאל חי, וכשמחשב בדברים האלו עצמן מיד הוא נרתע לאחוריו ויפחד ויודע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דוד כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך מה אנוש כי תזכרנו, ולפי הדברים האלו אני מבאר כללים גדולים ממעשה רבון העולמים כדי שיהיו פתח למבין לאהוב את השם, כמו שאמרו חכמים בענין אהבה שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם".
אני מצרף קישור לאתר העוסק במערכת השמש – וסתם לידע הכללי: כדי לחצות את מערכת השמש (עד ענן אורט, שהוא קבוצת מיליארדי שביטים בקצה מערכת השמש) לוקח לאור (שמהירותו 300,000 קמ"ש, אבל השי"ן כאן היא שניה ולא שעה) 25 ימים. כל מערכת השמש הזו היא מקום זעיר בגלקסית שביל החלב, שהיא מקום זעיר בקבוצת הגלקסיות המקומית, שהיא מקום זעיר ממש ביקום הנראה…)
http://www2.yarden.ac.il/bloss/astrotour/sun/card.htm
חיים טובים ומלאי אהבת ה'
יעקב, חברים מקשיבים
yaakov@makshivim.org.il