שאלתי שאלה פעם איך זה הגיוני שה' יענה לתפילות שלנו ומשנה בכך דברים שהוא קבע מראש. אז ענו לי שבכך שאנו מתפללים אנו עולים דרגה ובגלל זה אנחנו כבר לא ראויים למה שה' קבע לנו מקודם ומשתנה גזר הדין. אז השאלה שלי עכשיו זה למה צריך את התפילה אם זה רק אמצעי לעלות דרגה -הרי אפשר לעלות ולהתקדם גם דרך מעשים וספרי אמונה. אז למה אני מתפללת אם אני יודעת מראש שה' לא קובע או משנה דברים לפי התפילה שלי והתפילה בעצם לא עושה כלום חוץ מלקדם אותי (אני מקווה שהייתי מובנת)
תודה רבה
שלום וברכה,
בעקרון את צודקת, שאפשר וצריך לעלות דרגה בעזרת מצוות ומעשים טובים. בתפילת הימים הנוראים אנו אומרים, "תשובה ותפילה וצדקה, מעבירים את רוע הגזרה". גם צדקה ותשובה מועילות לשנות אותנו לקרוע את גזר הדין. בגמרא מופיעות מצוות רבות שהם מסוגלות לכפר על חטאים ולקרוע את גזר הדין.
למרות כל האמור לעיל, מקומה של התפילה בעולמו הרוחני של האדם, הוא מרכזי. הכוזרי מכנה את התפילה "גרעין הזמן ופריו", דהיינו הנקודה הכי מרכזית בזמן שלנו, ובסדר היום שלנו.
הקב"ה בחר להטביע בתפילה יכולות גדולות, ושערים רבים יכולים להפתח, דווקא, על ידה. הקב"ה הנהיג במציאות שהוא נענה לתפילה כפי שאנו אומרים "אל שומע תפילות ותחנונים אתה".
אולי בגלל המציאות הזו, התפילה משפיעה עלינו, ומוסיפה לנו דרגות רבות. האדם המתפלל מעומק ליבו, ושופך את לחשו לבורא, בוכה על מר גורלו, ומתחנן בדמעות לאלוקים, הכל יכול, האדם הזה מפנים את אחד מיסודותיה החשובים של האמונה, (ואולי החשוב שבהם). שהבורא הוא ברא ובורא, ויש לו את היכולת לעשות ככל שירצה, והוא משגיח עלי הקטן, ומקשיב לכל מילה שיוצאת מפי. וכשהתפילה נאמרת מעומק הלב, בכוונה הראויה, האדם מתעלה להכרה בכל אותם יסודות אמוניים שהזכרנו מקודם. דמעה אחת בשעת התפילה, שווה עשר שיחות שנכנסות באוזן אחת, ולא ברור לאן הם ממשיכות.
ויהי רצון שתתקבל תפילתנו ברצון לפני אדון כל
בברכה, שמיר, חברים מקשיבים
