בת בין בנים- זה בסדר להתעצבן מזה?

שאלת הגולש

לחברים מקשיבים שלום!!!
אני בת 15 וגרה בישוב. אני יחסית דתיה חזקה. יש לנו קבוצה בנוער שבה גם אחי נמצא. קבוצה זו מאד מגובשת בתוך עצמה ויש בקבוצה אחד שיש לו חברה. החברה שלו ממש מעורבת בתוך הקבוצה ובעצם חלק ממנה. היא הבת היחידה שם!!! בזמן האחרון זה ממש מציק לי אפילו שאני ממש לא חלק מהם (הם גדולים ממני!!!). שאלתי פעם את אח שלי אם לא מפריע להם שהיא תקועה איתם והוא לא ממש ענה.
שאלתי היא, האם זה דבר רע שזה מפריע לי או שזה לגיטימי בגלל שאני דתיה חזקה? כאילו זה מעצבן אותי שהיא שם!!!! זה בעיה???
אשמח שתענו לי…
ישר כוח על העבודה המעולה שאתם עושים!!!!

תשובה

שלום… (השם שמור במערכת) ויישר כוח על שאלתך היפה.
אני חושבת שצריך לחלק את השאלה שלך לשתי נקודות:
1. יש כאן שאלה אובייקטיבית האם ההתנהגות של אותה בת ראויה.
2. את שואלת מה צריך להיות היחס שלך כלפי הדבר והאם העובדה שזה מעצבן אותך לגיטימית.

נענה שאלה שאלה.
ביחס לשאלה הראשונה מסכימה איתך שזה בעייתי. מכל מיני סיבות, קודם כל יכולים להיות הרבה מצבים של חוסר צניעות ובכלל עצם החברות לא כל כך מומלצת בגיל הזה. כל זה ממבט אובייקטיבי.
אבל לשאלתך מה צריך להיות היחס שלנו כלפי הדבר זו שאלה קצת יותר מורכבת. כי אני אומרת לעצמי, שסך הכל אני אדם חיצוני בכל הסיפור הזה ואין לי מושג מה העמדה של אותה בת ולמה היא נמצאת שם. מעולם לא דיברתי איתה על כך ואני מניחה שגם את לא. אולי היא לא מודעת לבעייתיות שבדבר? קשה מאד לשפוט אדם מבחוץ. לכן, וודאי שעל פניו זה נראה לא בסדר, רק צריך לזכור שכל עוד אין לנו את התמונה השלמה שהיא לכל הפחות לשמוע את דעתה של אותה בחורה אי אפשר לגבש דעה מוחלטת.
לגבי היחס לדבר, מותר שעצם המציאות הזו תפריע לך וזה מצוין, כי זה אומר שאת נמצאת במדרגה מסויימת ששואפת לצניעות, ליחסים תקינים בין בנים לבנות כפי שראוי וברוח ההלכה. זה אומר שלמרות דברים שקורים סביבנו החושים שלך לא נפגמו ואת עדיין יודעת להבחין בין טוב לרע. (שוב, בצורה אובייקטיבית ולא בהתייחסות ספציפית למקרה זה). השאלה מה עושים עם הרגש הזה שעולה בנו, הכעס, העצבנות וכו'. והשאלה הזו קיימת בכל סיטואציה מסוג זה שאנחנו נתקלים בדבר שלא מוצא חן בעינינו? מה עושים אחרי הכעס? בעיני, כדאי לתעל אותו לכיוונים בעלי השפעה חיובית: לאיכפתיות, לרגישות, להתחשבות, לצער על המצב.
איך?
התשובה מאד אינדיווידואלית. כל אחד יעשה את זה בדרכו שלו-
אולי בעדינות לנסות לדבר איתה על זה.
אולי להתחזק לעצמך בעניין הצניעות
אולי להתפלל לקב"ה שיעזור לעם ישראל להתקדם להיתקן בתחום הזה
ואולי כל מיני רעיונות אחרים.
אני מאמינה שככל שיעבור הזמן ונשתדל לכוון את עצמינו לכיוונים חיוביים, גם נמצא את הדרך לא להישאר רק במקום של הכעס- שהוא לגיטימי בעיני, שוב- לאו דווקא על מקרה ספציפי כזה או אחר אלא על עצם המציאות, לא להישאר רק במקום הזה אלא להתקדם למקום של צער על המציאות ורצון לסייע כפי יכולתינו לתיקון הפרטי והכללי.
בשורות טובות,
ברוריה
brurya123@gmail.com

ד באב התשסז

קרא עוד..