שלום, אני בחורה בת 18 עוד 3 חודשים מסיימת כיתב י"ב בעז"ה. מעולם לא היה לי חבר, תמיד אמרתי לעצמי "חכי עוד קצת זה יבוא, את תראי!…" ככה כול פעם מחדש. למען האמת, נמאס לי להגיד את זה לעצמי… זה לא בא אני מרגישה כ"כ חלשה שאני מרגישה כזה צורך בחבר. בניתי את עצמי וגיבשתי לעצמי דעות לכול אורך התיכון ועכשיו אני מרגישה מוכנה לחבר אבל זה פשוט לא מגיע …
לפעמים אני נשברת,לא מבינה למה רק לי זה לא מגיע (אני יודעת שזה לא רק אני, אבל ככה זה מרגיש) אני רוצה חבר כי אני מרגישה שמשהו חסר לי. עברתי הרבה בחיים, כמה אנשים יקרים מתו לי בדרך(ב"ה לא מהמשפחה!! חו"ח) ראיתי דברים קשים קורים ועכשיו עוד פצצה נפלה עליי ואני אתמודד גם איתה. מעולם לא חשבתי שאני צריכה חבר כדי לחלוק איתו את הסבל .(החיים שלי לא כאלה גרועים אבל כול אחד עם הנסיונות שלו) .
אני כבר לא יודעת מה לעשות, אני אובדת עצות … אני לא אחכה שהנסיונות הקשים יעברו כי תמיד יש נסיונות אלה החיים ולכן אני לא מבינה למה זה לא קורה ..
אני כבר מתחילה לחשוב שזה בחיים לא יקרה ..18 שנה זה לא קרה .. אני סה"כ רוצה מישהו אמין כנה שיחבק ויאהב (במובן של הביטויי , אני בהחלט מתכוונת לשמור נגיעה)
אז פליזז עזרה?! אני דיי אובדת עצות …
תודה מראש!
נתחיל עכשיו לחפור לך 'תקשיבי, למה את צריכה חבר? עזבי אותך מזה, חבר זה לא טוב וכו'?'
לא, לא נראה לי.
להפך.
אני לגמרי מבין מאיזה מקום מגיע הצורך הזה שאת מדברת עליו.
התחושה הזו שאת רוצה שמישהו יאהב אותך, הרגש הזה, את לגמרי פורצת כאן לדלת פתוחה.
מי לא היה מאוהב או הרגיש לפחות שהוא חייב להיות מאוהב בחיים?
לא סתם נכתבו על הנושא הזה אין ספור שירים, הצגות, ספרים ומה לא.
מדובר על אחד החומרים הבסיסים ביותר שאנחנו צריכים, כמו מים ואוויר, רק בלי מים אפשר לחיות כמה שעות, בלי אוויר כמה שניות, אבל בלי אהבה?
בלי אהבה זה הרבה יותר מסובך…
לא רק זה, אלא שאם היית מגיעה לגיל שמונה עשרה וכל הנושא הזה לא היה מעניין אותך בכלל, אז הייתי אומר שיש כאן איזו בעיה
כי חלק מהכלים שהקב"ה הביא לנו בשביל שנוכל למלא את הייעוד שלנו בעולם, על ידי הקמת משפחה הוא הצורך הכל כך חזק הזה של האהבה.
לגמרי טבעי, מובן ומתבקש בעולם.
רק מה, שאלה לי אלייך:
נניח שממש עכשיו, ישנו איזה בחור לא הכי חכם בעולם, שטוב נו, גם לא נראה הכי טוב בעולם ואם כבר פתחנו את זה, אז גם הרקע הפלילי שלא, הוא לא בדיוק משהו לתלות על הקיר
והעבריין הזה, טיפוס קשוח בדרך כלל, קורא את השאלה שלך ולפני שהוא מגיע לסוף, לא תאמיני אבל כל העיניים שלו דמעות וכל תא המאסר המבודד שלו מתמלא לאט לאט בטישואים שמתערבבים עם בדלי סיגריות ובקבוקים
של וודקות ושתייה חריפה.
וככה, הבן אדם הזה שולח לך מכתב וכותב לך:
'שלום לך! אני לא מכיר אותך, אבל קראתי את המכתב שלך ואני רוצה לאהוב אותך!
אני רוצה להיות זה שתתעוררי לידו כל החיים. אני רוצה להיות זה שיגן עלייך. אני רוצה להיות זה שיגיד לך לילה טוב כל יום לפני השינה.
אני רוצה להיות האהבה שלך!'
מה את, מבקשת האהבה , הולכת לענות לו?
כאילו, תכל'ס, אם חושבים על זה, אז יש משהו במה שהבן אדם מרגיש לא?
את רוצה מישהו שיחבק ויאהב אותך, שיעטוף ויגונן עלייך עם האהבה שלו והבן אדם אומר לך שהוא לגמרי בעניין.
כשאת מתחילה לברר קצת יותר, את מגלה שבכלל קוראים לו 'מחמוד' ומחמוד הוא כמעט אח
מחמוד הוא בן דוד. בעל לב זהב, רצון טוב, אבל בן דוד.
שמידי פעם בורח לטיפה המרה. אבל בכל זאת אחד שיאהב אותך כן?
הא, והוא גם מעשן. מעשן אבל אוהב. ואמממ, עוד משהו קטן קטן, יש לו גם איזה עבר פלילי. משהו קטנצ'יק.
פעם אחת הוא השתתף בניסיון לרצח. אחת. לא את יודעת, משהו סדרתי.
אבל היי, זה לא חשוב עכשיו , כי הוא מוכן לאהוב אותך.
ובכן, מה את הולכת לעשות?
מצד אחד את רוצה אהבה ומרגישה מוכנה לכך אבל מצד שני, את מתחיל לתהות בשקט כמובן, כי לא כל התהיות הם באמת רומנטיות ומשתלבות טוב ביחד עם הזריחה, שאולי, אולי האהבה הזו של מחמוד היא לא בדיוק מה שאת רוצה.
אבל יודעת מה? בואי נעשה את זה יותר קל.
עזבי את מחמוד. בואי נגיד שקוראים לבן אדם תומר.
תומר זה אחלה שם. והוא גם אחלה בחור. תומר הוא לגמרי אח.
והוא גם לא יושב בכלא. תומר הוא סתם בחור טוב, שמידי פעם מעשן ושותה קצת. ואוהב לאהוב.
כן, תומר אוהב לאהוב ואוהב לאהוב בנות שלהגדרתו נראות טוב.
גם תומר קרא את המכתב שלך, רק מה, הוא כתב לך:
'היי, הייתי רוצה להכיר אותך, אבל חשוב לי מראש להגיד שאני מחפש מישהי יפה, ככה שאם את יפה אני אשמח לאהוב אותך, אבל אם את לא, אז מצטער, אבל נראה לי שזה פחות יתאים'.
מה את מחפשת האהבה , הולכת לענות לו?
אחרי הכול הוא נראה בחור אחלה, אפילו הגון למדי, רק מה, יש לו איזה חולשה כזו שהוא מזהיר אותך מראש שהוא רוצה בדווקא ובמפגיע יש לומר בחורות יפות.
יש מצב שתוותרי בגלל שלא מתאים לך לצאת עם בחור שמתייחס רק ליופי של הבחורות שהוא יוצא איתם כאילו הם חפץ או קולב?
יכול להיות?
אז בואי נעשה את זה הרבה יותר קל.
עזבי את תומר. נניח שמדובר באלישיב. בן של רב. חברי'ה ב. הולך להתגייס לצנחנים במסגרת ההסדר, אבל אומר לך מראש שהוא ישמח להכיר אותך רק מה, אין מצב שהוא בשלוש שנים הקרובות הולך להתחתן איתך.
שזה אומר שאולי הוא יאהב אותך, אבל כנראה שהוא בסופו של דבר יביא את הלב שלו למישהי אחרת.
מה עכשיו מחפשת האהבה תעשי?
תלכי על זה או שתגידי שאין מצב, כי למרות שאת רוצה אהבה, את לא מוכנה לתת את הלב שלך למישהו שאחר כך ינפץ אותו ברעש גדול למיליון רסיסים וישאיר אותך עם שפכטל לגרד את מה שנשאר ממה שהיה פעם הלב החי שלך?
מה שאני יכול להבין מהנקודות האלו, זה שאת לגמרי רוצה לאהוב ואת לגמרי רוצה שיאהבו אותך, אבל את יודעת גם שאת לגמרי רוצה לעשות את זה בצורה מאוד מיוחדת.
את יודעת שאת לא מכירת סוף עונה ואת גם לא שוק רמלה לוד.
את יודעת שאת לא הולכת להביא לכל אחד שחושב שהוא יכול לקנות אותך לגעת ולמשש אותך כמו איזה סחורה סוג ד' בלי שיוכל באמת לשלם על האהבה הזו
והכי חשוב: יכול להיות מחפשת אהבה יקרה, שלמרות שאת יודעת בוודאות שאת רוצה אהבה, את לא כל כך סגורה על הטיפוס שאת באמת רוצה להביא לו את המפתחות לעבר הכספת של הלב שלך?
כי במצב כזה, כל החלטה אחרת מצידך חוץ מאשר לחכות עוד קצת, לבנות את עצמך עוד קצת, תוכל להכאיב לך בצורה רצינית ביותר?
אז נראה לי שכדאי שתוסיפי לשאלה שלך עוד כמה פרטים:
את רוצה אהבה, אבל את רוצה גם נאמנות.
את מחפשת שיאהבו אותך, אבל בגלל מי שאת באמת ולא בגלל מה שאת
את רוצה לאהוב, אבל מישהו שיוכל לאהוב אותך בחזרה ולא מישהו שרק יאהב את עצמו וישתמש בך בתור תירוץ.
ואת רוצה בעיקר שהאהבה תמוממש בידי מישהו שיחשוב שמכול העולם אין אפילו אחת כמוך שראויה לאהבה שלו.
אז אולי האהבה הזו תחכה עוד קצת,אבל היי, מה לא עושים בשביל האהבה.
שבת שלום ורק טב
אבינועם
avinoam811@gmail.com