את אישתי דהיום (נישואים אזרחיים בלית ברירה) פגשתי במקרה באירופה… שנה לתוך הקשר נודע לנו שסבא שלה היה יהודי ומקור משפחתו מכפר בסמיכות לכפר משפחתי באוקראינה (היננו נצר למשפחת רבנים ולאחר כן מורי עברית, עלייה ראשונה). ארבע שנים גרנו יחדיו בישראל ובשנים האחרונות בארה"ב מתוך החלטה משותפת לשוב ארצה (עם תום לימודי הרפואה של אישתי).
נושא הגיור קשה לאישתי ולי משום שברור לשנינו כי אורח חיים דתי פעיל לא מתאים לא לי ולא לה. פשרה על כשרות: החלטנו להיות צמחוניים. את הילדים החלטנו לגדל באופן יהודי חילוני, כפי שאני גדלתי.
אנו מרגישים כזוג שברצוננו שאישתי תתגייר כן על פי ההלכה, אולם לשקר כפי שרבים אחרים עושים בעניין מילוא מצוות מלא ונוקדני יהוו שקר שאיננו מוכנים לעמוד בו.
להבנתנו הגיור הלך והחמיר והקצין עם השנים (כך משיחות עם גיורים וגיורות חברי המשפחה) ואנו אובדים עצות לעניין בחירת מסלול תקין מבחינה הלכתית אך כזה שמכבד הצטרפות לעם ישראל ללא קבלת כלל מצוות שאני עצמי לא הייתי מוכן לקבל על עצמי, ומצוות שרוב עם ישראל אינו ממלא בעצמו (לא בשל חוסר כבוד, אלא אי התאמה לאופיי).
לסיכום: איזה סעד ניתן לאישה המתגיירת מזרע ישראל שרוצה באורך חיים יהודי אך חילוני / מסורתי (כמו זה של בן זוגה) איננה מוכנה לשקר על מנת להשיג זאת?
ניקו שלום וברכה.
ראשית, יושר וכנות הם בהחלט מידות חשובות, והיהדות מקפידה מאד על קיומן, ומרחיקה את השקר והקרוב לשקר.
דווקא בגלל זה, קשה להלכה ולרבנים לעשות שקר בעצמם, ולגייר בלי תנאים הנדרשים על פי ההלכה, עם כל ההבנה בקושי שבדבר, והידיעה שיהודים רבים אינם מקיימים את כל ההלכות.
אני מניח שגם אתם לא הייתם רוצים לעבור תהליך שאינו אמיתי ואינו מוחלט, רק בגלל שהוא נוח יותר.
אינני סבור שהגיור מחמיר ומקצין במשך השנים. ההיפך הוא נכון, יש כיום בארץ מכונים ללימודי יהדות, העוזרים ומקבלים בסבר פנים יפות את הבאים בשעריהם, ובעיקר כאלה המוגדרים כ"זרע ישראל".
אני מציע, שכאשר תחזרו לארץ (בארה"ב הדבר מסובך יותר), תפנו למינהל הגיור, וזה יפנה אתכם לאחד מהמכונים העוסקים בנושא.
אני מאמין, שעצם הלימוד יביא לתובנות חדשות, שיעזרו לכם לגלות ולמצוא את הדרך הנכונה. בפרט, שמדבריך עולה שיש הסכמה למספר דברים הנחשבים בסיסיים (כשרות וכו').
כל טוב.
