דבר תורה לעשרת ימי תשובה

השולחן ערוך פוסק: "אף מי שאינו נזהר מפת של כותים,
בעשרת ימי תשובה צריך ליזהר".

לא מבין. משחקים פה תופסת עם הקב"ה? אם אתה רוצה להזהר – אז תזהר כל השנה.
ואם אתה לא רוצה – אז כלום. מה?! רק כשיש דין אתה משתדל יותר?! זו ממש צביעות!…
ועוד הכי מוזר פה שזה בשם ההלכה! יענו חכמים אומרים לך – 'תשחק אותה ילד טוב עכשיו'…

כשהייתי ילד צעיר ראיתי אדם מתאמן בקפיצה לגובה, וואו.
הוא רץ – ואז מרים את כל כולו מעל המוט. בואנה, מגניב ביותר.
אבל תגיד, אתה הולך לעשות את זה מחר ברחוב?! בשביל מה זה?!…
אז, לא הבנתי. כמו ילד צעיר, נשארתי בשאלה הקשה שתמיד הפריעה לי בפנים.
נו, אז מה באמת התשובה?
האדם הזה רוצה להראות לעצמו עד איפה הוא י-כ-ו-ל להגיע.
נכון, מחר הוא לא הולך להשתמש בזה, וגם לא בעוד עשר שנים, מסתבר…
אבל כן – עכשיו, אחרי הקפיצה – הוא יודע שיש בו כוחות להגיע לגובה של 2.36 מטר.

בדיוק ככה גם אנחנו. יש לנו 'עשרת ימי תשובה',
בהם אנחנו רוצים להראות לעצמינו שבאמת אנחנו מסוגלים יותר גם מעבר למה שנראה…
זה העניין ב – 'חומרות הזמניות'.
לקחת את הכוחות שלנו, להוציא אותם זמנית אל הפועל יותר חזק –
בכדי שנדע בודאות > יש בנו אותם. יש בנו יותר כוחות מעבר למה שנראה…

נשארו עוד ארבע ימים..

אפשר להחליט לקחת משהו על עצמך – לארבעה ימים בלבד. לא יותר!

רק ארבעה ימים!

בכמה ימים האלה אקום יותר מוקדם – בכמה ימים האלה אשתדל יותר בצניעות –
בכמה ימים האלה אשתדל מאוד שלא לכעוס –
אשתדל מאוד שלא ל… – השלימו את החסר כל אחד ואחת בנסיונות שלו…

נכון. אמנם זה זמני – אבל דוקא משום שזה זמני –
הזמני מראה לנו את הקבוע, שנמצא בתוכינו – בפנים. את הנסתר שנמצא שם באמת

מן הגולשים