מה כל כך מיוחד בחג זה, בחג הפסח שמייחד אותו מיתר החגים? התשובה נמצאת עמוק בפנים. אם בראש השנה ויום כיפור אנו נשפטים על פי המעשים שלנו, בעוצמת התשובה שעשינו, אז בפסח הקב"ה מתעלם מהמדרגה שלנו, מהמעשים, מכניס בנו קדושה מופלאה ומסתכל פנימה.
"… והשם יתברך בירר ונישא אותם שהם מלאים טוב לגמרי, לשם שמים, ולא נעתקו מרצונו יתברך כחוט השערה, ונשמכים אחריו יתברך… וזה מורה מצוות קרבן פסח, דחס רחמנא עלן – שה' יתברך ברוב רחמיו פסח ודילג על ישראל לתוך פעולותיהם וביררם לטוב. שקרבן פסח מורה על אהבת ה' יתברך לעם ישראל…. וזהו שפסח עליהם – שדילג על הפעולות וכוחות האדם אל מעמקי הלב, ובירר כל פעולותיהם. וכל מה שדומה שעשו נגד רצונו יתברך, שעל הגוון היו שווים למצרים, אף על פי כן – ולא יתן המשחית וגו'. וה' יתברך חס עלינו, שלא הביט רק על ההווה."
בחג הזה, ה' ברב רחמיו מדלג על המעשים ומסתכל לנשמה. כי בפנים אני כולי טוב, אני מלא רצונות טובים ומחשבות טובות, ואילו הטעויות שעשיתי – הן לא באמת מעומק הלב.
כמה פעמים רצינו לעשות כל כך הרבה לכבוד ה' יתברך ולמען היהדות והארץ, ולא עשינו. משהו עצר אותנו, הכביד עלינו. מתי הקב"ה לוקח את כל הכוונות הטובות האלה ומתייחס אליהן? בימים האלו.
ליל הסדר נקרא 'ליל שימורים'. חשבתי שכל הכוונות הטובות הלכו לאיבוד ברגע שלא הגיעו לידי מעשה. אבל לא, הקב"ה שמר את הכל, והוא פורע את הכוונות האלו ומסתכל עליהן בנחת בליל הסדר.
בליל הסדר, ובימי חג הפסח הנמשכים ממנו ה' מתייחס אלינו לא רק לפי גודל מעשינו אלא גם לפי גודל הרצון והכוונה, כאילו מימשנו את הרצון הטוב וכבר קנינו לעצמינו את המדרגה הזו.
כאילו לא רק רציתי רציתי לעזור לאמא לנקות את הבית לפסח, אלא אני בת למופת שמכבדת באדיקות את הוריה. כאילו לא רק רציתי למלא את ימי החופשה בתוכן אמיתי, אלא אני אשת חסד וצדיקה נסתרת.
מכאן, מה שנותר לנו זה להמשיך ולהתקדם מהמדרגה שה' הקפיץ אותנו אליה.
חג הפסח זהו חג האמונה. עשרת המכות, יציאת מצרים, קריעת ים סוף – כל עיניינם אמונה.
אז בפסח, לא רק שאנו מקבלים חיזוק על טבעי של אמונה בבורא עולם, אנו מקבלים גם כח של אמונה בעצמינו ובטוב הקיים בנו. בכל זאת, בנים של הקב"ה…
חג שמח!
חברים מקשיבים
