דבר תורה לשבת חול המועד פסח – ראה וקדש

בס"ד

שבת חול המועד – את מספר הפעמים של ימים כאלה במהלך השנה אפשר לספור ביד אחת.

מה מיוחד בשבת חול המועד הנוכחית – של פסח?

[שבת]
נתחיל משחר ההיסטוריה – בריאת העולם:

"ויברך אלוקים את [יום השביעי] ויקדש אותו, כי בו שבת מכל מלאכתו, אשר ברא אלוקים לעשות" (בראשית, פרק ב' פסוק ג').
הקב"ה מברך ומקדש – מוסיף שפע ליום השביעי (=יום השבת), ומעלה אותו מעל למשמעות המקורית שלו.

[הקב"ה עצמו] קובע את הקדושה של יום השבת.
מאז בריאת העולם ועד ימינו לא זזה הקדושה מיום השבת, אלא במקרים מעטים, פרטיים וזמניים שדחו אותה עקב סיבה מסוימת – "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה" (מסכת יומא דף פ"ה, עמוד ב').

אנחנו [מוסיפים קדושה] לקדושת השבת:
מדליקים נרות שבת, תפילות מיחדות (לאוהבים – סגנון קרליבך),

מקדשים על היין, משחקים בפנטומימה אחרי נטילת ידיים,

אוכלים 3 סעודות מלכים (סלטים, בשרים, צ'ולנט, גפילטע-פיש, קוסקוס, קיגל, ועוד הרבה מטעמים של עדות שונות…),

שרים זמירות שבת מסוגים שונים, מעדות שונות או מחסידויות כלשהן..
.
לומדים תורה והולכים לשיעורים, מי שרוצה הולך לסניף.

וכמובן: שבע"ס = שינה בשבת [סבבה]! (קטן המקום מלהזכיר את שאר הדברים…).

[פסח]
בערב פסח, ערב היציאה ממצרים קורה משהו מיוחד – הקב"ה מספר למשה על [המצווה הראשונה] מאז יציאת מצרים, עליה כותב הרמב"ם (בעקבות חז"ל):

"כך אמרו חכמים, הראה לו הקדוש ברוך הוא למשה במראה הנבואה דמות לבנה (=הירח), ואמר לו, [כזה ראה וקדש]" (רמב"ם משנה תורה, הלכות קידוש החודש, פרק א', הלכה א').

כל אמצע חודש (י"ד בחודש) הירח נעשה מלא, ולקראת מאורע זה יש מצווה מיוחדת שהיא – [קידוש החודש].

בתקופת בית המקדש, בית דין היו מקדשים את החודש על פי עדותם של אנשים שראו את הירח בחידושו, וכך היו קובעים את לוח השנה ואת סדר המועדים במהלך השנה!

מצווה זאת היא מצווה [מהתורה], כך שאפילו אם ישנה [טעות] – מועד החג ייקבע לפי בית דין.
תחשבו על זה – לאכול פיצה/המבורגר ביום כיפור כי החישוב לא יצא נכון.

אבל הדבר המפתיע הוא שמצווה זאת היא מצווה [מהתורה] = מהקב"ה.
הקב"ה רוצה ש[אנחנו נקבע] מתי יכול כל חג = שאנחנו נקבע מתי הוא יוסיף קדושת חג לאותו היום.

[שבת חול המועד של פסח]
שבת חול המועד פסח הוא בעצם יום של [שיתוף פעולה