תמיד כשקורים דברים קשים, מפנים לספר איוב,שמראה שלפעמים מנסים את הבנ'דם, והסוף הוא טוב.
דוקא לי ספר איוב מוריד את האמונה.
יושב יהודי, דוס רציני, מאמין, מקיים מצוות, ופתאום מחליטים "לנסות" אותו-הרסו לו את החיים,כל המשפחה שלו מתה, וכל זה כדי לראות אם הוא באמת מאמין.
הרי נאמר "ה' יראה לעינים"-ה' לא באמת צריך את הנסיונות כדי לדעת מה רמת האמונה של האדם.
ואח"כ, כסוף טוב, מסופר שנולדו לו בנים ובנות.
זה נחמה? אם נשאל את דוד חטואל האם אם יוולדו לו 5 בנות, זה ישכיח לו את הצער על הנפטרות, הוא יגיד שלא.
מה מנחם בזה? זה לא פרס להמית את כל הילדים ולהביא חדשים.
תמיד כשקוראים אסונות ל"ע, אני אומרת שזה חלק ממהלך אלוקי, שזה הכי טוב בשבילנו, שיהיה טוב, ודוקא הסיפור של איוב מערער לי את האמונה. איך הקב"ה נותן כזה דבר?
האמונה שלי די חזקה, ולכן ב"ה אסונות לא גורמים לי לקושי באמונה, אבל ספר איוב באמת קשה לי.
תודה רבה.
שלום…
על פניו נראה שאת צודקת.
ישבו כביכול הקב"ה והשטן, ואז השטן הוציא שטר של 50 $ מקומט כזה, חייך וחשף את השן זהב שלו ואמר לקב"ה:
"אתה באמת מחזיק ממנו? באמת נראה לך ש"אין כמוהו בארץ"?
והקב"ה נענעה לו בראשו, ואז ההחלה התערבות ואיוב קיבל את כל הייסורין שלו כי הקב"ה היה חייב להוכיח לשטן שאיוב באמת צדיק גם כשרע לו, כמו שאמר איוב לאשתו אחרי שהסיתה אותו לקלל:
"כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי – גַּם אֶת הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים, וְאֶת הָרָע לֹא נְקַבֵּל?!" (איוב ב, י), ואולם "בְּכָל זֹאת לֹא חָטָא אִיּוֹב בִּשְׂפָתָיו."
אז לא…זה לא עובד ככה ובכלל, אנחנו צריכים לדעת קודם כל שאנחנו באים לקרוא, ללמוד, להיכנס לעומק לאחד מספרי חז"ל ובמקרה שלנו ספר איוב, שאנחנו צריכים לבוא בגישה שקודם כל אין לנו מושג מה באמת הלך שם כי מצד הכלים שיש לנו היום, באמת אין לנו מושג מה הלך שם…
ואם תחשבי על זה אז כל השאלה שלך בעצם נובעת מההנחה השגויה הזו:
קראת את ספר איוב, עשית אחד ועוד אחד וישר השלכת את זה על דוד חטואל ועל הבנות שלו הי"ד.
אז נכון, אנחנו אמורים להפיק מכל סיפור ומכל מעשה שמתארים לנו חז"ל, משמעות רלוונטית לעיניינו, מה חז"ל רוצים מאיתנו, מה הקב"ה רוצה מאיתנו ואיך אנחנו לוקחים את מה שעכשיו קראנו ומתרגמים אותו לדבר שיעזור לנו בעבודת ה', אבל עדיין אנחנו לא אמורים ישר לנתח את הדברים בצורה ספונטנית ולהשליך על דעת עצמנו איזה מסקנה אנחנו אמורים לראות בפאנ'ץ ליין, בשורה התחתונה.
ספר איוב הוא אחד מהספרים היותר עמוקים שיש, ולא סתם נכתבו עליו הרבה כל כך הרבה ספרי פרשנות, אבל יודעת מה, בואי נעזוב הכול ונראה מה בעצם ההנחה שלך אומרת:
אם הקב"ה יודע באמת שאיוב מאמין, והוא יודע כי אחרת הוא לא היה הקב"ה, אז למה לעזאזל הוא מצער אותו כל כך? לא עדיף שייתן לו להמשיך ולעבוד אותו מתוך אושר ועושר?
מה כואב לו, לקב"ה?
זה מה שאת שואלת?
ובגלל שכל העניין של 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', מגיע מספר איוב בעיקר, אז בואי נמשיך הלאה, ומה באמת העניין של דוד חטואל והבנות שלו?
ואם כבר נכנסנו אז בואי נלך עד הסוף!
והפיגוע שהיה במרכז?
ורוז בת הארבע שככל הנראה נרצחה בידי סבא שלה?
שזה בעצם מביא אותנו לשאלת המיליון דולר, רק שאת ניגשת אליה בצורה שונה:
תגיד לי, ריבונו של עולם יקר, זה רק אני או שנדמה לי שבין שתיים לארבע המערכות שלכם שם, בשמיים קרסו וכל הרע, הגועל, וחוסר הצדק בעולם קם לתחייה ועשה כאן את כל הגהינום הזה?
אבל אם תחשבי על זה, אז גם השאלה שלך, על למה לצער את איוב אם הקב"ה יודע את זה כבר, ועל הבנות של דוד חטואל הי"ד, והפיגוע במרכז ורוז בת הארבע, כל השאלות האלו לא מתחילות בכלל אם אנחנו באמת מאמינים ש:
"והנה, מה שהורונו חכמינו זיכרונם לברכה הוא: שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו, שזהו התענוג האמתי והעידון הגדול בכל העידונים שיכולים להימצא. ומקום העידון הזה באמת הוא העולם הבא, כי הוא הנברא בהכנה המצטרכת לדבר הזה, אך הדרך כדי להגיע אל מחוז חפצנו זה הוא זה העולם. והוא מה שאמרו זיכרונם לברכה (אבות ד, ו): "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא".
ומה לעשות אבל יש בחיים מצבים שבהם המציאות מצמידה אותנו לקיר, תופסת אותנו בגרון ומכריחה אותנו להסתכל על עצמנו במראה ופעם אחת ולתמיד לדעת האם אנחנו חיים בסרט וסתם מצפצפים כל יום מילים כדברי הכוזרי, או שאנחנו באמת נושמים וחיים את מה שאנחנו מאמינים בו, שהקב"ה יודע מה שהוא עושה ושכל המטרה שלנו בעולם הזה היא להגיע לעולם הבא.
כי אם אנחנו לא מאמינים, (ואני לא אומר שאת לא מאמינה, כי את באת לשאול) אז נכון, באמת לא מובן למה הקב"ה מעניש ככה את איוב וגורם לו לחיות בצער ולמה היה את הפיגוע במרכז ולמה ילדה בת ארבע מסיימת את החיים שלה בצורה כזו ואיפה היה אלוקים בשואה…
אבל אם אנחנו כן מאמינים אז אנחנו מבינים שהשאלה לא מתחילה בכלל, וכל העניין עם איוב התחיל בגלל שהקב"ה רצה לתת לו הזדמנות לעבוד אותו מתוך צער וייסורין בשביל שיוכל אח"כ להגיע לעולם הבא, האמיתי, הרבה יותר בשלמות, והפיגוע במרכז היה בגלל שהנשמות של הנערים הצדיקים האלו סיימו את התיקון שלהם בעולם ועכשיו הם מוכנות לשבת ליד כיסא הכבוד, וככה גם כן עם רוז בת הארבע ועם כל הנשמות שנעקדו על קידוש ה' בשואה.
ובאמת את השאלה שלך שאל כבר איוב בעצמו:
"ריבונו של עולם, שמא רוח סערה עברה לפניך ונתחלף לך בין איוב לאויב!? "
מה, אתה לא יודע שאני באמת בך? אתה לא רואה מה הולך כאן בעולם ואיך זה שכל האנשים הטובים נרצחים ונהרגים ודווקא המושחתים צוחקים?
ועל זה הקב"ה ענה לו:
"הרבה נימין בראתי באדם, וכל נימא ונימא בראתי לה גומא בפני עצמה, שלא יהו שתים יונקות מגומא אחת, שאלמלי שתים יונקות מגומא אחת – מחשיכות מאור עיניו של אדם, בין גומא לגומא לא נתחלף לי, בין איוב לאויב נתחלף לי?"
לא, הקב"ה לא הלך לשביתה וגם המערכות בשמייים לא קרסו, אנחנו לא מדברים כאן על ממשלת ישראל…
דווקא בגלל שהקב"ה רוצה לתת לנו, דווקא בגלל שכן יש כאן חשבון שמיים, דווקא בגלל זה הדברים מתנהלים בצורה הזו.
רק מה, עדיין אנחנו חיים בעולם שלנו.
עולם מלשון העלם, הסתר פנים, וזה גם הסיבה שמברכים על פטירת אדם, 'ברוך דיין האמת' ולא 'הטוב והמטיב' שיברכו לעתיד לבוא, שאז באמת נראה שהכול משמיים.
בינתיים נשאר לנו לעשות בדיוק כמו שאת עושה, לשאול, ולברר מתוך רצון אמיתי להבין ולחיות את עבודת ה' שלנו, ולהתקרב כמה שיותר לאמת.
מקווה שקצת עזר לך
שנשמע רק טוב, בשורות טובות ושמחה אמיתית
אבינועם
avinoam811@gmail.com