שלום. הבנתי שזה לא טוב לדבר עם בנים אבל התחושה הזאת שאני מדברת עם בן היא חזקה ..יש לי איזה מכר כזה שהוא עוזר לי מבחינה הלכתית ואני מרגישה שמצד אחד הוא עוזר אבל מצד שני זה לא טוב אבל ההרגשה הזאת שאני מדברת איתו אני פשוט לא יודעת איך להסביר שאני מדברת איתו אני בשמיים ואני מבינה שזה לא טוב לאמרות שהוא עוזר לי המון השאלה היא איך מפסיקים זה פשוט הגיע למצב שדיברתי איתו מ עשר בלילה עד שתיים לפנות בוקר וזה עשה לי את הבום איך אני אומרת לו לא??איך אני אומרת לכול הבנים לא ? האם אני צריכה ״לצעוק״ את זה ?? דרך אגב אני בת 16 תודה רבה …
שלום אחותי!
וואו!
וואו!
וואו!
כשאני מסתכלת על השאלה שלך וחושבת איפה אני וכל החברות שלי היינו בגיל 16…. מי בכלל חשב אז על להפסיק לדבר עם בנים?
אחותי, קבלי שכוייח עצום!
רק, משהו קטן.
מי אמר שלדבר עם בן זה לא טוב?
כי זה ממש לא נכון!
לדבר עם בן זה אחד ה-דברים אם לא ה-דבר.
זה מעולה!
כאילו, מה תעשי כשתתחתני עם בעלך המהמם?
את רוצה שהוא לא ידבר איתך וכל הזמן רק יהמהם?
רגע, רגע, את בטוחה ששאלתי שאלה בחברים מקשיבים?
לדבר עם בן זה… טוב?
[כן]
רק שכמו כל דבר בחיים השאלה היא [מתי?]
יש משהו עצום בכוח הדיבור שלנו.
זה כוח שמקרב בין אנשים.
שיוצר חיבור עמוק מאוד.
ובין בנים לבנות, בכלל אין מה לדבר. ואם זה בשעות הקטנות של הלילה – הו הא! אין כמו השעות האלו כדי להרגיש שאת נמצאת בתוך אגדה!
את מרגישה כל כך בשמים כשאת מדברת איתו כי הוא גורם לך להתקרב לקב"ה.
לא משנה על מה תדברו – גם אם זה על בבא וגם אם זה על סלים – את תרגישי שאת נוגעת בכוכבים, כי את יוצרת חיבור במקום שבו הקב"ה הכי רוצה שיהיה חיבור – בין איש לאישה.
רק כך העולם יכול להמשיך להתקיים, אם לא היה נחמד לדבר עם בנים ולא היינו רוצים בזה, גם לא היינו מתחתנים ומקימים משפחה.
אז למה לא לדבר עם כל בן? למה אמרו לי עד עכשיו שזה לא טוב?
כמו שאמרנו, הכול שאלה של מתי?
ואני אסביר,
נגיד מביאים לך מזוודה עם אוצר.
אבל מה אוצר, אוצר רציני, נגיד מיליון דולר.
סוגרים ת´מזוודה, מביאים לך אותה ואומר לך: שמעי נשמה, אנחנו מביאים לך את המזוודה הזאת. כולה שלך.
יש איזה כיף!
רגע, יש תנאי אחד.
הכסף שלך. רק שאת יכולה לפתוח את המזוודה רק עוד שנה.
אחרי שנה אנחנו נבוא לבדוק.
אם יהיו טביעות אצבע על הכסף – אנחנו לוקחים לך את הכל.
אם תצליחי לא לגעת ולא לפתוח את המזוודה – את זוכה בהכל.
מה היית עושה?
טוב, זה די ברור.
מחזיקה את עצמך בשיניים כדי לא לפתוח את המזוודה.
זה כולה שנה, ואח"כ הכל שלך.
לא שווה?
אז אותו הדבר בחיים.
מחכה לך אוצר.
גם בלי להכיר אותך או אותו אני חותמת לך על זה ב-100%.
ואומר לך הקב"ה – שמעי נשמה. אני מביא לך את האוצר הזה. כולו שלך.
רק מה?
את לא יכולה לפתוח את זה עכשיו.
אם תתחילי לפתוח ולפתח את כל העסק של דיבור עם בנים, מה יישאר לך?
ככל שאת מדברת עוד ועוד עם בנים, או אפילו עם בן אחד בלבד, את מבזבזת את הכוחות שלך,
את מבזבזת את העוצמה שטמונה בדיבור עם מישהו.
כי אולי עכשיו זה מיוחד, אבל ברגע שתתרגלי זה כבר יהפוך להיות סתם עוד משהו.
אז מה את עושה?
פשוט זוכרת את זה.
זוכרת שאת שומרת את הכוחות שלך למישהו המיוחד, לאוצר שלך.
ובכל פעם שאת רוצה לדבר עם בן – פשוט תזכירי לעצמך את זה.
את לא צריכה לצעוק או לתלות שלט: בנים, אל תדברו איתי.
את פשוט צריכה לחיות את המטרה.
חוצמזה, את צריכה לנצל את ההזדמנות שיש לך עכשיו.
ההזדמנות לבנות את עצמך, את האישיות שלך. להכיר את מי שאת, לבחור את הבית שאת רוצה שיהיה לך, את הבעל שאת רוצה שיהיה לך. לבדוק מה את רוצה לעשות כשתהיי גדולה, מה השאיפות והמטרות שלך.
כי רק ככה, כשיגיע הזמן לפתוח את האוצר – את תהיי הכי מוכנה שיש!
צדיקה, שיהיה המון המון בהצלחה!
אני במייל, אם תרצי לדבר, על כל דבר!
רק טוב!
בת-חן
batchenoh@gmail.com