בסיעתא דשמיא:)
שלום וברכה!!
ב"ה אני מתנדבת בכל מני מקומות מקסימים. אני יודעת שאני עושה שם הרבה ועוזרת, משמחת ומקדמת הרבה ילדים.
ההתנדבוית האלה לא לגמרי נפרדות, ויוצא לי הרבה פעמים לדבר ולעבוד עם מתנדבים בנים.
מצד אחד, אני יודעת שזה חשוב מאוד. מצד שני, אני מאוד משתדלת לדבר רק לצורך ההתנדבות אבל יש הרבה פעמים שזה גולש. ולפעמים יש סיטואציות שדווקא הבנים הם אלה שיבינו הכי טוב דברים מסויימים (כי היו להם סיטואציות דומות עם חניך שלהם וכו'..)
עכשיו אני באמת מתלבטת. מצד אחד, ברור לי שאני לא רוצה להפסיק את ההתנדבויות האלה. מצד שני- יוצא לי הרבה פעמים להיות בסיטואציות שלא הייתי רוצה להיות בהם.
אשמח אם יהיה לכם רעיון מה אפשר לעשות?
תודה רבה רבה ויישר כח על עבודת הקודש שלכם!!
[שלום לך יקרה!]
קודם כל, תבורכי על הנתינה והנכונות להתנדב ולהוסיף טוב. הנכונות להשקיע מזמנך למען האחר מעידה על לב רחב. אשרייך! כפי שאת מתארת, ההתנדבות מביאה אותך לשיח עם הבנים שמתנדבים, ולעיתים את מרגישה שהשיח גולש ומכניס אותך לסיטואציות שלא בהכרח את רוצה בהם.
[בנים ובנות..]
העולם נברא כשהוא כולל את שני המינים. זו מציאות טבעית ובריאה. המשימה היא ללמוד להתנהל במציאות כזו, תוך שמירה על הצניעות והגבולות הנכונים. כלומר, כדאי ללמוד לפעול יחד. כמובן, שוב בגבולות הנכונים, ולא להיבהל מעבודה משותפת, כי אלו הם החיים. החכמה היא ללמוד כיצד, אבל כמובן להמשיך ולהתנדב ולהוסיף טוב. אז כיצד?
[להתמקד…]
אחת הדרכים האפשריות שיכולות לעזור לך להיעזר בבנים, ולא לגלוש לשיח שאת לא מעוניינת בו היא להיות ממוקדת מטרה. כלומר, לגשת לשיח כשברור לך מה מטרתו. לפתוח בשיחה כשיש שאלה או צורך ברור.. כך יותר ברור לך מה תחילת השיחה ומה סופה. וכשברור לך, אז גם זה יהיה ברור לצד השני. ובכל זאת, לפעמים במסגרת ההתנדבויות והחיים בכלל יש שיחות פשוטות, ללא מטרה שהם הן גם אפשריות. השאלה כיצד?
[לפטפט או לקשקש?!]
כחלק מהעובדה שבנים ובנות זה טבע העולם, כדאי לא להיבהל משיח זורם שנוצר כחלק מהיותנו אנשים נחמדים ונעימים. כלומר, לעיתים נאמר שלום ברחוב, לעיתים נשאל לשלומו של האדם בפשטות טבעית, וזה אפשרי. אך כמובן שגם לשיח הזה יש גבולות. הגבולות הבסיסיים הם גבולות ההלכה שממש עוזרים לנו לדעת את האיזון. גבולות ההלכה מחדדים לנו שכדאי להישאר נחמדים, ובכל זאת לשמור על עצמנו.. חשוב לשים לב מהו הפורום בו מתנהל השיח. האם זה שיח של בן ובת בלבד או שיש נוכחים נוספים בו?! כשיש נוכחים, השיח פחות יגלוש למקומות לא נוחים, וישמר יותר מאוזן. בנוסף, הזמן שבו מנהל השיח משמעותי לאופיו. כלומר, כדאי לנהל שיח בשעות היום. שעות היום פחות מבלבלות ומאפשרות שיח ממוקד יותר. כמו כן, גם המקום משמעותי לשאלתך. כלומר, איפה מדברים? ככל שהשיח במקום ציבורי כך הוא פחות יגלוש לנושאים אחרים. השיח במקום ציבורי יוצר גבולות באופן אוטומטי, וממקד יותר את הדיבור.
[ואת?]
מעבר לגבולות שהצעתי, לכל אחת מאיתנו יש גבולות נוספים שמתאימים לה ויוצרים לה אוירה נוחה בשיח. את הגבולות תמצאי בתוכך לאט לאט. תוך בירור פנימי, תגלי מה יוצר לך שיח ממוקד ומה פחות. כך תצליחי לדבר ולהתייעץ עם הבנים, תצליחי להמשיך להתנדב בכיף, אך תשמרי על עצמך ועצמיותך.
[לסיום]
אלו מחשבות מליבי אל ליבך. השיח עם הבנים הוא נורמלי ואפשרי החכמה כיצד. הצעתי לך, להשתדל לבוא ממוקדת מטרה, לבחון מי נוכח בשיח, איפה מתקיים השיח ובאיזה שעות. כך יהיו גבולות ברורים יותר לשיח, בלי שתגיעי לסיטואציות לא רצויות. אשריך על הרגישות, ותשומת הלב לעניין שהצגת. תבורכי בטוב! מאחלת הצלחה רבה בבירור!
כאן לעוד שאלות בשמחה.
שיר
shirtehori@gmail.com