דתיים וחילונים והנאות רגעיות (ועוד על בינו לבינה)

שאלת הגולש

שלום,
אני בחור שלומד בישיבה תיכונית ובימים האחרונים עלתה לי איזה הרגשה של תסכול כי אני גר בעיר עם חילונים ואני רואה נערים חילוניים בגילי שיוצאים עם בחורות וכל זה, ועכשיו אני נער מתבגר ואני משתדל לשמור נגיעה והכל אבל עדיין לפעמים אתה אומר לעצמך אוף גם אני הייתי רוצה חברה ללכת איתה, לנשק אותה וכל זה וזה ממש מתסכל למה אני צריך לחכות עד החתונה?!?!?! נם הולכים עם בחורות לפה ושם ואני כמו חנון לא עושה כלום.

אשמח לעצה,
תודה.

תשובה

שלום וברכה,

קיבלתי את שאלתך, רואים ומרגישים שהיא אמיתית, ובאה לברר את האמת ואת מקומנו. ולכן אשתדל לתת כמה כיווני חשיבה, לנסות לעזור לפתח הבנה נכונה ביחס לקשיים איתם אתה מתמודד. אני ממש מרגיש את מה שעובר עליך, על מי לא עוברים מחשבות ותמיהות כאלו או אחרים, ועכשיו הגיע הזמן לברר. אנסה לתת לך מס´ דרכי חשיבה, וחשוב שתמשיך ותפתח את הכיוונים יחד עם מדריך או חבר בוגר וכו´, כדי שהדברים ירדו ויחדרו לעומק.

ראשית, נושא הצניעות, בינו לבינה וכו´ הוא נושא שמתעורר בגיל התיכון ביתר שאת. ההורמונים מתפתחים והרצון גדל, ואנו רוצים לממש את עצמנו, ואין דבר כמו בחורה שתעזור לנו, תקשיב לנו, תשפיע חום ואהבה וכו´. ההרגשה מוכרת וידועה, הרגשה בריאה וחיובית! אז באמת למה לא? הרי הקב"ה בחר בכך שנחיה בזוג עם בחורה ולא לבד, זה אומר שזה טבוע בנו. ההרגשות שלך הם לא סתם, הינם הרגשות בריאות ונורמליות, ואם הם לא היו אז היינו צריכים לבדוק למה. אז השאלה חוזרת ונשאלת, אז באמת, מה הבעיה??

אלא, ההרגשות הבריאות הללו צריכות להתפתח וצריכות לצאת החוצה, השאלה היא מתי, האם עכשיו, עם איזה אהבה חולפת, באיזה רגש בוסרי ולא יציב, או לשמור על רגש האהבה הטהור, והכל-כך חזק לאשתך בעז"ה, האם אתה רוצה לבזבזו כבר עתה ולבוא לאשתך עם כל מיני אהבות קודמות, כל מיני נסיונות שלא הצליחו וככה לבנות את הבית? אז דבר ראשון, לטובתך, לטובת אשתך שנמצאת איפהשהו, תשמור את כל הרגש ואת כל הרצון אליה, וכך תבנו בית יציב ולא עראי שמתפרק.

דבר שני, התורה אוסרת עלינו כל קירבה לנשים, גם בדיבור ושחוק וקלות ראש שמזה אפשר להגיע לחטאים הכי גדולים וחמורים, חטאים שעליהם התורה כותבת שעדיף לההרג ולא לעבור עליהם. קדושת הבית היהודי נשמרת לאישה אותה יעד לך ה´, ולכן כל דבר אחר אסור. ומכיוון ש´אין אפוטרופוס לעריות´ דהיינו שאין לאף אחד ערבות שהוא לא יחטא בעריות, ולכן אסור להתקרב לאישה כדי שלא לבוא לידי איסור. אמרו לי חברים טובים, צדיקים באמת, שהם לא יפלו… אבל הם נפלו, קשה, קשה מאוד להישמר. התורה לא סתם אוסרת, הכל מחושב. האם תרצה לדעת שאשתך הייתה עם כמה גברים לפני כן?? ברור שלא, אז למה הפוך לא! תשור על עצמך, בטהרה לאישתך.

ודרך אגב, הסטיסטיקה מורה על כך, שאחד הסיבות לגירושין בציבור הכללי, זה המתירנות והפריצות. חיים בחופשיות, וכמו שלפני חיי הנישואין, הייתי מחליף חברה כל שבוע וכד´, אז אחרי הנישואין זה גם נעשה. נכון, בדרכים אחרות, אך אין יציבות בבית, וממילא בתים מתפרקים.

אנחנו צריכים לשמור על עצמנו, הרי אנחנו מאמינים בבית יהודי, בקדושה באהבה אמיתית ולא נכזבת. אז בוא נשמור את כל הכוחות שלנו למישהי האמיתית. בינתיים נבנה את עצמנו ונתפתח, נעשה ונפעל. וכשיגיע הזמן נתחתן בצורה הכי שלמה וטהורה.

ולכן כל פעם שאתה מתגבר על עצמך, תחשוב על כך, שככה אתה מתכונן בצורה הכי טובה לחיים שלך האמיתיים, ולא לדברים חולפים ורגעיים. נכון, זה קשה, אני לא ממליץ לך להתחכך עם חברים כאלו כל הזמן, זה יעורר אותך כל הזמן, מה שכן, כדאי למצוא חברים אחרים, חבר´ה בראש שלך וככה זה גם לא יעסיק אותך.

אם נעזוב לרגע את הנקודה שהזכרת, ונתמקד בנושא הכללי, היחס להנאות רגעיות. נוכל לומר שאנו כאנשים מאמינים יודעים ומאמינים שההנאות האמיתיות הם על פי דרך התורה. ולמעשה אם נסתכל החוצה נראה את זה. נכון, לך עכשיו קשה לראות את זה מול חבריך, הם נהנים ואתה יושב לבד, הם שותים ומכייפים ואתה לא. אבל תביט ותראה, ישנם 75% גירושין באמריקה, ולמה? מתירנות והנאת רגעיות. תראה ברחוב שאנשים שבלי אמונה – עצובים, ולפעמים גם מעט מדוכאים, ולמה? חסר להם את התקווה בחיים, חסר את החיות שבחיים. את הצמיחה והפריחה שהנאה יציבה ואמיתית נותנת.

זה לא אימרה של דוסים, ´תקיים מצווה ותהייה שמח´, לא רק אבל גם, אלא זו גם טענת אנשי מקצוע, שאומרים שאדם שמאמין, שיש לו מקור חיים ואמונה, הוא יותר שמח, השמחה היא תוצאה מיציבות בחיים ולא הנאה רגעית וחולפת. איזה טעם נשאר לאדם אחרי איזה הנאה קטנה שמחר כבר ישכח אותה? הנאות העולם הזה הם חולפות, כמצו שהגוף שלנו היום פה ומחר בקבר, כך גם ההנאות היום נהנים ומחר שוכחים. לעומת הנאות רוחניות, הנאות שמספקות את האדם. הנאות רוחניות זה לא רק מצוות וכד´ אלא הנאות שנשארות בנפש, הנאות שמשפיעות וגורמות להרגשה מרוממת. איני יודע אם אי פעם חווית כזו הרגשה, אך זה דבר נפלא, זה דבר שנשאר.

ואיך מרגישים את זה, איך חווים את ההרגשות הללו, ע"י קיום תורה ומצוות, ע"י התרוממות והתגדלות, ע"י עשיית חסד ומעשים טובים, פתאום מתחילים להרגיש את הטוב, את היופי שיש בדברים. זה לא היום אחד, אך לאט לאט.

ניסיתי לתת כמה כיווני חשיבה, אני מקווה שפתחתי לך פתח לבירור, הייתי מאוד ממליץ לך למצוא חבר בוגר, מדריך וכו´ שעימו תלבן את הדברים יותר. יחד עם זאת אני ממש מליץ לך לקרוא את ספרו של הרב זאת קרוב ´דע מה שתשיב´, או את ספרו של הרב ראובן ששון ´אחת שאלתי´ אני מעריך שהם יתנו לך תשובות ארוכות ומבוססות יותר. כמו כן, יש באתר שלנו עוד המון תשובות בנושא הזה, אתה מוזמן להכנס ולקרוא. בכל מקרה, אני מקווה שעזרתי, אם יהיו לך שאלות על מה שכתבתי בנושא זה או בכלל, אשמח אם תפנה אלי ישירות למייל המצורף, ואשתדל לענות כמיטב יכולתי.

ברכה והצלחה!

יהושע
Yehoshua23@gmail.com

כו באב התשסח

קרא עוד..