האחים הקטנים שלי מעצבנים אותי!

שלום.
קראתי את השאלה שלך והבנתי אותך, זה בהחלט קשה להתגבר על הכעס כשמרגיזים אותנו. אבל עצם זה שאת מודעת לכך ורוצה להתגבר על המידה הזו, זה כבר התחלה נכונה.
קודם כל נראה לי שכדאי לך למצוא דרך שמתאימה לך להרגע ולפרוק תסכולים: לדבר עליהם, להקשיב למוזיקה, לצייר או כל דבר שעולה על דעתך שיכול לעזור לך. את לא צריכה להוציא את התסכולים שלך על האחים הקטנים.וודאי שלא להשאר כשזה מעיק עלייך.

כמה עצות מעשיות איך להתגבר ולא לכעוס:
[מראש] כשאת יודעת שהולך להיות משהו מרגיז, תאמרי לעצמך "עכשיו אני לא מתרגזת".
בסתם זמנים שאת לבד תתרגלי ותתאמני בהתגברות: תדמייני לעצמך פעמים שמרגיזים אותך בהן ואיך את יכולה להתגבר.
תתרגלי לדבר בנחת. כמו שהרמב"ן כותב באיגרת שלו: "תתנהג תמיד לדבר כל דבריך בנחת לכל אדם ובכל עת ובזה תנצל מן הכעס".
תשתדלי לחשוב חמש שניות לפני שאת מגיבה על מה שקורה, ואל תגיבי מיד.
כשתעבדי על זה אל תתייאשי אם יש גם כשלונות לפעמים. תשמחי מכל הצלחה אפילו קטנה. ותתמידי בזה.
אני מצרפת קישורים לשתי שאלות נוספות בעניין:
איך להתגבר על מידת הכעס? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=1039
לא רוצה לכעוס – מה עושים? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=46154
תבורכי גם את! ואם יש עוד מה לשאול את מוזמנת.
הרבה הצלחה. חג שמח.
חיה.
haya656@shoresh.org.il