שלום לכם.
בטח כבר מלא כתבו לכם על הבעיה הזאת ונמאס לכם לחזור כל פעם על התשובה.
בטח גם מה שתענו לא יעזור לי. אבל לא מזיק לנסות- אז אני יכתוב לכם.
אני כותב רציני- אני כבר שנתיים נלחם. כל פעם שאני מגיע מהישיבה הביתה לחופש או אפילו לשבת זה קורה לי מחדש. אני כאילו יוצא מהעולם של הישיבה ה"קדוש" ה"טהור" ונכנס לחיי העיר. ללכלוך, לבטלה,לאוירת השעמום-ועקב כך לגלישה רעה מאוד באינטרנט,כביכול ירידה רוחנית גדולה-ואז חטא גדול,שאחריו אני מרגיש לכמה דקות ספורות מיוסר כולי, אך לאחר חצי שעה-שעה כבר לא.
את האמת-אני כותב בדמי. אם לא הייתי חוטא בזה שוב ושוב בחיים לא הייתי ניגש לכתוב זאת. אלא שהפעם החלטתי לעשות משהו 'ממשי' ולא לתת לרגשות המצפון לעזוב אותי, ומחר לחטוא שוב. בעבר קראתי את הספר 'אשיב ממצולות' אך כעת הוא אינו בהישג ידי, ואני יושב מול המחשב במטרה למצוא משהו לעשות עכשיו כדי לא לגרום לזה לקרות שוב. לכן אני מנסה להעלות ולכתוב לכם קצת מהקורות אותי בשנתיים האחרונות.
כמובן, שכשאני חוזר משבת או מחופשה לישיבה אני 'חוזר לעצמי' ונהיה שוב 'צדיק גדול' שלא חוטא בזה כלל, ומקפיד על כל מצווה קלה (אני לומד באחת הישיבות התורניות המובילות בארץ). שנה הבאה אלך ללמוד בע"ה בישיבה גבוהה, אך עד אז אני לא יודע מה לעשות.לא הרמתי ידיים-אך במידה מסויימת כן.נמאס לי הריטואל הקבוע שכל זמן שאני בישיבה אני חושב איך אתקן את עצמי ואתמודד בחופש, ואני בטוח שהפעם אני יצליח,ואז בחופש אני שוב שוקע ולא מצליח לצאת עד לחופש הבא.פשוט נמאס לי שכל חופש אני מתחיל לחטוא והיצר הורס לי את כל האישיות במהלך החופש. אם אתם חושבים שיש לכם עצה טובה או משהו מעשי לעשות שיכול/ה לעזור לי-אנא כיתבו לי דחוף!!
(להתנתק מהאינטרנט בבית אני מעריך כי לא נוכל, בגלל שאחיותי משתמשות בו הרבה, וכמובן שלא אספר להם למה אני רוצה להתנתק) אם תצליחו לעזור לי- לא יהיו מילים בפי להודות לכם.
