האם אנחנו במסלול של אבדון חלילה?

לשואלת, שלום וברכה.
אין לי מילים! הכאב גדול מנשוא והאמת עד עכשיו לא התאוששתי, ואני יכול בעיקר להציע לך לעשות מה שאני עושה לבכות- שערי דמעה לא ננעלו.
כל זה מבחינת הרגש. אבל אם תשאלי מבחינה שכלית – ברור לי שאנחנו לא צריכים לפחד.
אם נסתכל בצורה נקודתית, אז באמת יש לנו סיבה טובה לפחד ואפילו להתייאש חלילה.
אבל, אנחנו יודעים שהעם שלנו הוא לא סתם אפיזודה חולפת. השיבה המופלאה שלו לארץ ישראל בהתאם מוחלט לנבואות לפני אלפי שנים, ההתפתחות המדהימה בהקמת המדינה מכל הבחינות – כלכלית, צבאית ועוד מראים לנו בצורה הכי בהירה שיכולה להיות שה' גואל את עמו.
והרי יש קשיים?
אכן, מבואר בספרים כי ככל שהגאולה מתקרבת כך כוחות הרשעה של עשיו וישמעאל מתגברים ומנסים בכל כוחם לעכב זאת. הגר"א בספר 'קול התור' מאריך בעניין זה והוא צפה את הכל כבר לפני מאתים שנה.
מצד אחד אנחנו יודעים שהם לא יצליחו לעצור את התהליך זאת כי ה' החליט לגאול את עמו! מצד שני, הם יכולים לעכב ולעשות את זה קשה יותר מבחינתנו, וכעת הכדור עובר 'למגרש' שלנו.
אכתוב זאת מעוד זוית: אומרים חכמים 'לא זכו – בעתה, זכו – אחישנה'. אם ישראל זכו תהיה הגאולה במהירות, אבל אם ישראל לא יהיו מספיק ראויים אז היא תהיה כשה' יחליט שכלו כל הקיצין ואי אפשר לחכות יותר. אנו נמצאים כעת בגאולה בבחינת 'בעיתה', שהרי עינינו רואות שהיא מלווה בקשיים ובעיכובים, אבל כל זה לא יגרום לנו לספיקות – אנחנו בגאולה ויהי מה!

וכל מי מאומות העולם שמנסה לעצור את הגאולה, יש לו אמנם כוח לעכב אותה אבל הוא צריך לדעת שרע ומר יהיה דינו! ראי את דברי חכמים בגמרא סנהדרין ק"ו ע"א: "וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל, אמר רבי יוחנן: אוי לה לאומה שתמצא בשעה שהקדוש ברוך הוא עושה פדיון לבניו, מי מטיל כסותו בין לביא ללביאה בשעה שנזקקין זה עם זה?" אז אולי עכשיו יש להם תפקיד – לעורר אותנו בתשובה ולכפר על עוונות ישראל – אבל ברגע שהתפקיד הזה יגמר הם יקבלו את עונשם!!!
ומאידך, ואשרי מי שפועל עם אל, מי שבמעשיו מקרב את גאולת ישראל!

אז אחרי האמונה הבהירה שה' איתנו, אנחנו שואלים את עצמנו – מה אנחנו יכולים לעשות?
אנחנו צריכים לדעת שעם ישראל הוא עם בריא וטוב בטבעו. הבעיה היא שלא נותנים לעם היקר שלנו לבחור בדרך שהוא רוצה בה. לדוגמא, אחרי שראה שרון שאין לו רוב בכנסת במפלגתו לטובת תכניתו, וגם לא במרכז שלו, הוא החליט לפנות למתפקדי הליכוד – ושם עבודה של ימים ספורים שנתה את דעותיהם של רוב מוחלט ממתפקדי הליכוד (צבי הנדל אמר שהיה רוב של שבעים אחוז נגד ההתנתקות ורק זיופים גרמו לתוצאה שישים אחוז, יש להם שמות ומספרי זהות מדויקים המעידים על כך) וההמשך ידוע. דבר זה מלמד אותנו שעם ישראל טוב ובריא וכשאנו מתאחדים ומסבירים אפשר לקרב את כל העם, ואם כן הדבר העיקרי שצריך להיעשות הוא חזרה בתשובה לאומית- ציבורית שהיא הצמחת הנהגה עם אמונה למדינה. הדרך לזה תלויה בכל אחד מאיתנו בכל מקום בו הוא נמצא. ואציע קצת: חיזוק האמונה שלנו ושל אחרים, פיתוח הביטחון שלנו בתורה ולא להתבייש במצוות התורה בכל התחומים, אחדות בין החלקים הטובים בעם ופעילות סביב דברים טובים משותפת. (בבת ים תנועת אריאל הזמינה לעונג שבת את תנועת בני עקיבא, ותנועת בני עקיבא הזמינה את תנועת הצופים) דברים אלו יתנו במשך הזמן לכל עם ישאל להכיר את הדרך, ויכולת לבחור בדרך הנכונה. הגאון מווילנה הדריך את תלמידיו בשולחו אותם לארץ: שעבודת הגאולה מתחילה בעיקר בהתעוררות מלמטה למעלה, וכל התעוררות מלמטה תתן לנו סיוע מה' כפלי כפלים.
בסופו של דבר כל הקשיים הם לטובה. בנתיים, תכנית ההתנתקות רק גרמה להרבה דברים טובים – היא יצרה קשר בין חלקי העם, קשר שממשיך גם היום במפגשים שונים, היא גרמה לחלקים גדולים בעם לשמוע על גוש קטיף בפעם הראשונה ולהבין שחיים שם אנשים, למשל ביום העצמאות האחרון היו הרבה אנשים שאמרו שמעכשיו הם כל שנה יבואו, עד אז הם בכלל חשבו שיש שם רק איזה שני קראוונים.
ראי כמה קישורים ברשת:
גאולה מתוך יסורים: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2221