האם ה' הוא "חי" או "קיים"?

לאוהד היקר , שלום רב.
שאלתך יפה מאוד והיא מעידה על היותך אדם רציני הרוצה שתפילתו תהיה אמיתית ולא מן השפה ולחוץ – יישר כח.

לעצם העניין – כל שמות ה', כל התארים וכל הכינויים – לא באים בכדי להסביר לנו מיהו ה' "באמת" – כלומר הם לא עוסקים בה' כפי שהוא, מצד עצמו. שהרי הבנת דבר זה אינו כלל באפשרות בשר ודם.
"כי לא מחשבותי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכי" אין לנו אפשרות לקלוט בשכלנו את הבלתי מוגבל, את הנצחי, את האינסופי.
והם כולם באים אך ורק בכדי להסביר לנו כיצד אנחנו נפגשים איתו. אלוקים – מידת הדין, ה' – רחמים, וכו'.
וכן כשאני אומר שה' הוא "טוב" – כוונתי לומר – שה' אינו רע. ולא שה' הוא "טוב". זאת משום שה' הוא זה שברא גם את מושג הטוב וגם את מושג הרע ואף אחד מהם לא יכול "לכלול" את ה' – אחרת זה חלילה עבודה זרה וכפירה.

כך גם כשאני אומר שה' הוא "חי" – אין כוונתי לומר שהוא חי באותם החיים שאנו חיים אותם (וגם לא לומר ש"חייו" מוגבלים והוא ימות ב"סוף" כמו שהבנת בשאלתך), אלא כוונתנו לשלול ממנו את אי הקיום – ומכיוון שבעבורי דבר שאינו חי – אינו קיים, לכן אני אומר על הקב"ה שהוא "חי" (ספר הכוזרי מאמר ב' ב' – "אם אנו מתארים אותו בתואר חי אין אנו מכונים בזה כי אם לשלל ממנו תכונות הגופים הדוממים או המתים כי אכן לפי הסברה הראשונה של האדם כל שאינו חי הוא מת אולם השכל אינו מחיב סברה זו כך למשל לא ניחס לזמן את החיים לא מפני שהזמן מת כי אם מפני שאין החיים והמות נכנסים בגדרו כמו שמאמרך "האבן אינה חכמה" – לא יתחיב כי תתאר את האבן כנבערה מדעת וכשם שהאבן עומדת במדרגה נמוכה מכדי שתתאר בחכמה או בבערות כך העצם האלוהי מרומם מכדי שיחולו בו החיים או המות").

וכן כאשר אני אומר "קיים" – כוונתי לייחס לו מציאות יציבה וקיימת ולא הופעה ארעית וחולפת. ושוב אין כוונתי לומר שהוא "קיים" באותו אופן שבו אנחנו קיימים – משום שהוא זה שברא את אופן הקיום שלנו – ולא ניתן "לכלוא" ולצמצם אותו "בבית-סוהר רוחני" זה.

אם אתה מעוניין להרחיב – מומלץ מאוד להסתכל בספר "אשמח" – שיחות באמונה עם הרב שלמה אבינר בפרק שכותרתו "דעת-אלוקים".
שלך,
שי, חברים-מקשיבים