האם יום כיפור נועד לבינוניים בלבד?

שלום ותודה על השאלות המעניינות.
מצטער שהן לא הגיעו לפני יום הכיפורים – אבל אני מקוה שעדיין הדברים רלוונטיים.
קודם כל נדייק: שאלת האם יתכן שעשרת ימי תשובה ויום הכיפורים הם רק בשביל מיעוט הבינוניים, אבל למעשה ימים אלו הם ימים של התקרבות לה' לכל אדם: גם הצדיק הגדול ביותר יכול להוסיף במעלות הקודש, ויום הכיפורים מכפר גם לאדם שרובו זכויות, על מיעוט עוונותיו. יתר על כן, יום הכיפורים אינו רק יום כפרה לכל אדם ואדם באופן פרטי, אלא לעם ישראל בכללותו.
עכשיו לשאלה – האם בינוני הוא מושג כל כך מצומצם? האמת היא שגם לנו בישיבה העניין לא היה מובן, ובדיוק שאלנו אותה לא מזמן את ראש הישיבה – הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א. הרב ענה לנו שאכן לא מדובר כאן על מדידה כמותית, ומסתבר שמושג הבנוני הוא רחב – כל אדם שיש לו צדדים לכאן ולכאן.
ביחס לוידוי, לנושא זה התייחס הרב ישראל הס זצ"ל בספרו 'יום יום חג', ואני מציע לך לקרוא את הדברים באריכות. תמצית דבריו היא שאכן בכל חודש אלול התכוננו ליום הדין, בתקיעת השופר, בסליחות וכמובן בוידוי האישי של כל אחד. אבל בראש השנה אנחנו לא מתוודים כי עיקרו של יום זה הוא המלכת ה', והדין הוא רק פועל יוצא מכך – כמו מלך ששופט את נתיניו. זה כמו המלכה של מלך בשר ודם, שאם ביום גדול זה יבוא מישהו ויתחיל לפרט למלך את צרותיו הפרטיות – הוא יפגע בכבודו של המלך. אבל שוב, אנחנו לא מותרים על מצות הוידוי – ועשינו זאת כל חודש אלול, ובעצם כל השנה.
ועוד כתוב בספרים, שכאשר אנחנו ממליכים את ה' אנחנו עושים את התשובה הגדולה ביותר. אפשר לחזור בתשובה על כל חטא באופן פרטי, וכאמור זה מה שעשינו בחודש אלול, אבל בעקבות התשובה הפרטנית באה התשובה השורשית ביותר – לקבל על עצמנו עול מלכות שמים. אפשר להילחם עם החטאים אחד אחד, אבל אפשר גם למוטט את כ ל הקרקע שעליהם הם נשענים, וזו התשובה הגדולה ביותר.
כל טוב בנתיים!
יעקב, חברים מקשיבים
yaakov@makshivim.org.il