הי, תמיד כשיש פיגועים או אירועי מוות כאלה ואחרים עולה לי שאלה, ועכשיו אחרי המקרה של הנערים מהמכינה זה עולה לי שוב .
תמיד אומרים שיום מותו של האדם ידוע מראש ואם הוא לא היה מת בפיגוע/תאונה וכו הוא היה מת בדרך אחרת אך באותו יום,
אז איך זה שאומרים שאם הם היו נזהרים יותר או לא הולכים למקום הזה אפשר היה למנוע את המוות שלהם אם המוות שלהם נקבע מראש והם בכל מקרה היו מתים?
תמיד כשקורה מקרה כזה אני אומרת לעצמי שבכל מקרה הם היו מתים אבל זה קשה להבנה מבחינה אמונית, איך אפשר להגיד שהיה אפשר למנוע דבר כזה או במקרה של פיגוע שאומרים שאם היו שומרים יותר המחבל לא היה יכול להיכנס וההרוגים היו יכולים להינצל.
ובנוסף איך אפשר להאשים את מי שגרם למוות שלהם כשכביכול הוא היה השליח של הקב"ה.
ושאלה אחרונה, איך לנו כבני אדם יש אם בכלל אפשרות לשנות את הגורל הזה..
אשמח ממש לתשובה על זה.. זה משהו שגורם לי לבלבול פנימי גדול ולכן אשמח לתשובה ברורה, תודה רבה !!
שלום רב
לגבי יום מותו של האדם, ובכלל כל הדברים שמתרחשים בעולם – זהו נושא מאד עמוק ביחס להשגחת ה' בעולם.
ככלל, יש דברים שנגזרים מראש אבל יש דברים שתלויים בבחירתו של האדם. כלומר, יש מישהו שנגזר עליו למות ואז לא משנה כמה הוא יזהר – הוא ימות. יש אדם שנגזר עליו לחיות, ואז גם אם הוא יסתכן – הוא ינצל בצורה זו או אחרת, ואילו יש מקרים שבאמת בורא עולם מאפשר את בחירתו של האדם להזהר או להסתכן. אנחנו כמובן לא יכולים לדעת מה נגזר ומה לא, ואנחנו צריכים לעשות מצדינו את ההשתדלות האפשרית
כיון שלפעמים הדבר תלוי בבחירתו של האדם, הרי שבודאי שניתן להאשים את מי שגרם למוות שלהם. גם אם נגזר על האדם למות, הרי שהפוגע- הרוצח בחר לפגוע בו מבלי לדעת את התכניות האלוקיות. ועל כן עליו להענש על על בחירתו הרעה.
בקשר ליכולת שלנו לשנות את הגורל, הרי שגם כאן הדברים אינם ידועים לנו לעומקם. באופן כללי, חז"ל למדו אותנו שיש גזירות אלוקיות שלא ניתן לשנותם ויש גזרות שניתן לשנותם. וגם כאן – אנו עושים את ההשתדלות שלנו – ו'תשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה' אבל אנחנו יודעים שהקב"ה מנהל את הדברים בצורה הנשגבה מבינתו
בהצלחה רבה, ויהי רצון שלא נדע עוד צער
טוביה
tsbias1@gmail.com
