האם ייתכן שהמשיח יבוא אפילו בדור כמו שלנו?

שאלת הגולש

שלום וברכה. יש לי שאלה שעומדת לי כבר המון זמן בראש.
איך אפשר להאמין שבית המקדש יבנה עכשיו ממש, היום, הרגע?
זאת אומרת, אותנו לימדו תמיד שאנחנו ב'אתחלתא' ב'תהליך' ושגאולתנו 'קמעא קמעא' וכו'. אם כך אז יש עוד זמן.
וחוץ מזה העם כל כך לא מוכן לגאולה, גם לפי ההגיון לא נראה שהעם מסוגל למשיח עכשיו מכל הבחינות – חברתית, מוסרית, רוחנית, מבחינת המנהיגות וכו'.
גם לפי הכתוב לנו שהגאולה תבוא או בדור שכולו חייב או בדור שכולו זכאי, ואנחנו לא זה ולא זה.
ועוד, כתוב שהגאולה העתידה תהיה ב'אתערותא דלתתא' והלא 'אתערותא דלתתא' זהו דבר איטי ואם ייבנה כרגע בית המקדש זה יהיה בהחלט 'אתערותא דלעילא'.
שמעתי פעם בדיחה לא מצחיקה שהולכת בערך ככה. המשיח מגיע לישיבה של חסידים הם רצים טובלים ובאים אליו. נכנס לישיבה של ליטאים הם סוגרים את הגמרא ובאים אליו. נכנס ל'מרכז' אומרים לו התלמידים 'הי , סיכמנו על 'קמעא קמעא'.
תודה מראש, תמר.

תשובה

שלום תמר.
קראתי את שאלתך, והיא שאלה עמוקה ויפה. גם הניסוח שלך וסגנון הצגת השאלה בוגר. כל הכבוד. אנסה להתייחס לכל הנקודות שהעלית.
בראש ובראשונה ננסה לבאר מושגים.
את יוצאת מנקודת הנחה ש'קמעא קמעא' הוא ביטוי לדבר איטי דוקא, זה לא מדויק.
אנחנו יודעים על פי הגמרא ב'סנהדרין' (דף צ"ח ע"א על פי 'ישעיהו' פרק ס' פסוק כ"ב) שהגאולה האחרונה יכולה להיות 'בְּעִתָּה' כלומר בזמנה, או ב'אחישנה', כלומר, במהירות יותר.
וצריך לשאול האם האפשרות הזאת של 'אחישנה' שאנחנו מצפים לה לא סותרת את ה'קמעא קמעא'? והתשובה היא שלא. קמעא קמעא זה לא ביטוי לאיטיות אלא להדרגה.
נסביר. ה'ירושלמי' מדמה את ה'קמעא קמעא' לאילת השחר, לזריחה. כונתו בדימוי הזה לומר כמו שאילת השחר עולה בהדרגה, בלי קפיצות, אלא בהתחלה יש רק חושך ואז מעט אור מעורב בהרבה חושך, ואז יותר אור ופחות חושך עד שבסוף עולה השמש לגמרי, גם הגאולה תבוא בהדרגה, בשלבים, בלי דילוגים וויתורים. בניגוד לגאולת למצרים שהיתה בקפיצה, שלא בדרך הטבע, שיצאנו בבת אחת בלי הכנה מצידנו ממ"ט שערי טומאה.
ההדרגה הזאת יכולה לקרות לאט מאוד – 'בעתה', ויכולה לקרות מהר מאוד – ב'אחישנה'.

אם כן, הגאולה האחרונה לא מוכרחת להיות איטית אבל היא מוכרחת להיות מדורגת. והראיה שלכך התכווין ה'ירושלמי' היא הפסוק שהוא הביא: "כי אשב בחושך ה' אור לי'. כלומר אור וחושך משמשים בערבוביא, האור והחושך קיימים ביחד ואין קפיצה פתאומית מחושך לאור.
ה'ירושלמי' מביא דוגמא ל'קמעא קמעא' את סיפור מרדכי ואסתר. והרי אם אנחנו עושים חשבון, מהרגע שהמן הפיל את הפור עד הרגע שהיהודים הרגו בגויים עברה פחות משנה (מניסן עד אדר). ואם נדקדק יותר נראה שמרגע הטלת הפור עד שאחשורוש נתן הוראה לתלות את המן ולשנות את האגרות, לקח פחות משבוע. האם למהירות כזו שייך לקרוא 'קמעא קמעא'?
לפי מה שניסיתי להסביר זה מסתדר מצוין. נכון שזה היה מהר מאוד, אבל זה היה בהדרגה, בדרך הטבע. בהתחלה ושתי מסרבת לבוא למשתה ואחשורוש מוציא אותה להורג, בגתן ותרש רוצים לפגוע במלך ומרדכי שומע, אסתר נלקחת לבית המלוכה, המן מציע להרוג את היהודים, מרדכי מספר לאסתר שמזמינה את המלך למשתה ובאותו לילה הוא לא נרדם והוא מחליט לצ'פר את מרדכי במקום את המן, ולמחרת המן מתגלה כבוגד שרוצה להרוג את העם של המלכה, ומרדכי עולה לגדולה. הכל קרה מהר מאור אבל בדרך הטבע, בהדרגה.

מכל זה יוצא שהגאולה השלימה יכולה לבוא מהר מאוד, אפילו מחר, אבל עוד דבר אחד ברור, שהיא לא תבוא לפני שאנחנו נעבור את כל תהליכי ההתבגרות שיהפכו אותנו להיות ראויים למשיח או למקדש מכל הבחינות.
איך הקב"ה יוכל לגרום לכך שתוך יום נתבגר כל כך? בזה אין לנו ידיעה. זה יכול להיות בעקבות מלחמה גדולה, גילוי אליהו או גילוי אלוהי להמונים, פיגוע ענק בכל מקום שהוא בעולם, שיעורר ויזעזע מאוד את כולם. או שהקב"ה גם יכול פשוט להשרות עלינו רוח ממרום כמו הרוח שתיאר הנביא יחזקאל, שבאה בבת אחת להחיות את העצמות היבשות.
אין לנו ידיעה איך זה יכול לקרות, אך ברור שאנחנו מאמינים באמונה שלימה שהקב"ה הוא כל יכול וביכולתו לבחור בכל דרך שהיא לעשות את זה.

עוד דבר שחשוב לדעת. אנחנו כעם מתאימים מאוד בנשמתנו למציאות הזאת של משיח או של מקדש, זה לא חדש לנו. אנחנו עם שמאז ומעולם שואף לטוב ולתיקון שלם, וסולד מהבהמיות ומהתאותנות כשהיא לא נשלטת וכדו'. אלא שישנם הרבה מאוד גורמים חיצוניים כמו הגלות ואפילו דברים שקדמו לגלות, שמונעים מאיתנו את היכולת לחיות לפי הרמה המתאימה לנו, ובמקום זה אנחנו חיים לפחות באופן חיצוני כמעט כמו כל אומה אחרת.
יוצא מזה שההתבגרות שאנחנו צריכים לעבור היא לא לבנות בנו משהו חדש שמעולם לא היה בנו, אלא ההתבגרות היא להסיר מאיתנו את כל אותם גורמים מתעים ומונעים מאיתנו לחיות כפי מה שמתאים לנו. כשאנחנו תופסים ככה את הדברים אז זה כבר נשמע פשוט יותר איך ההתבגרות תוכל להיות כל כך מהר.

נסכם: אנחנו חיים בעולם הטבע, ולכן אנחנו צריכים לחיות את המציאות שלנו שנראה ממנה שהתהליכים יקחו עוד הרבה זמן ובהתאם לזה לפעול ולגייס כוחות. אבל יחד עם זה אנחנו חייבים להאמין שהקב"ה יכול בגלל סיבות שונות לזרז את תהליך ההתבגרות הזה והוא יסתיים תוך יום.
אנחנו חייבים להאמין בזה אמונה חיה אמיתית ושלימה, אבל לחיות במציאות. כי אם ננסה לחיות לפי האמונה שהוא בטח יבוא כבר מחר, אנחנו לא נפעל ולא ננסה להתקדם.

ב) ביחס למה ששאלת שהמשיח יבוא בדור שכולו זכאי או בדור שכולו חייב ואנחנו לא זה ולא זה, ננסה לענות לך בקצרה.
הרב קוק במאמר שנקרא 'הדור' מגדיר את דורו ואת כל הדורות שבתקופת הגאולה 'דור שכולו זכאי וכולו חייב'. גם זה וגם זה. אומנם פשט הגמרא הוא שדור הגאולה צריך להיות או זה או זה, אבל הרב קוק מסביר שלא לזה התכוונה הגמרא, אלא לדור שיש בו את שני הדברים, שאם תסתכל עליו מצד אחד תראה שהוא כולו חייב ואם תסתכל עליו מהצד האחר תראה שהוא כולו זכאי. לפי זה פשט הגמרא הוא שהמשיח יבוא בדור שיכולים לראות בו את שתי הבחינות הוא או כולו חייב או כולו זכאי, תלוי איך מסתכלים. לְמַה הכוונה?
דורות הגאולה הם דורות שחזרו מ – 2000 שנות גלות, שם היינו כמעט כמו מתים. כשאנחנו חוזרים לארץ אנחנו רוצים לחזור לחיים עם כל כוחות החיים שאיבדנו בגלות. כל מה שנשאר מהגלות נראה לדור הזה קטן ופוגע ברצון שלו לחיות בגודל ובעוצמה, ולכן הוא בועט בו ומואס בו. אחד מאותם דברים זו התורה כמו שהיא נלמדה בגלות, תורה שיש בה רק הלכות ואיסורים, דברים שמגבילים את החיים (כל זמן שלא מסבירים את מטרתם ועומקם, דבר שלא עשו בגלות), ולכן הדור הזה מואס בתורה.
אם כן המסתכל עליו מבחוץ רואה דור שכולו חייב, אבל מי שחודר לעומקו ומבין מתוך מה מגיעה המאיסה הזאת, הוא מבין שהיא באה דוקא מתוך הרצון שלו להיות הוא עצמו ולחזור לחיים ולמלא את תפקידו, ומהצד הזה הוא מגלה שהדור הזה הוא בעצם כולו זכאי. לדור הזה יש שאיפות, רמה מוסרית והשכלה שלא היתה לאף דור כמעט, ודברים אלו יכולים לאפשר לו להגיע לדברים מדהימים.
המורכבות הזו שדיברנו עליה היא דבר שמאפיין דווקא את הדורות שלנו שיוצאים מהגלות ועומדים להגאל. דוקא דור כזה שהוא מצד אחד כולו זכאי ומצד שני הוא כולו חייב הוא דור של גאולה שבימיו יבוא המשיח.
ואם כן דורנו והדורות הדומים לו הם המתאימים ביותר לביאת המשיח.
להרחבה בנושא הגאולה כדאי ללמוד בספרים: בנתיבי הגאולה (הרב ערן טמיר), אם הבנים שמחה (הרב טייכטל הי"ד), איילת השחר (הרב פילבר), ספרי הרב אבינר ועוד.
בציפייה לישועה
אריה, חברים מקשיבים

ג בתשרי התשסד

קרא עוד..