סליחה על הנושא החרוש, פשוט נתקלתי לשאלה ולא ידעתי איך לענות: בשרות לאומי השנה אני מדריכה באולפנה, ואחת השמיניסטיות שאלה אותי: האם יש בעיה בעצם זה שהיא חושבת הרבה על בנים? היא אמרה שהיא לא מהרהרת בדברים אסורים אבל חושבת על בנים מסויימים הרבה, והאם יש בזה בעיה הלכתית, ומה אפשר לעשות בעניין? אני לא ידעתי מה לענות לה (אני יודעת הרבה הלכות צניעות, אבל לא בעניין הספציפי הזה) אז רציתי לשאול אתכם.
שלום וברכה,
נושא זה הוא כבד מאוד, ולצערי רב הסתום בשאלה. בכל נושא המחשבה הגבולות שבין המותר לאסור מאוד דקים ועדינים, ואין בשאלה נתונים די הצורך בכדי לתת מענה מדוייק. אשתדל בשורות קצרות לתת כמה קווים מנחים לנושא רחב ממדים זה.
התורה מצווה אותנו "ולא תתורו אחרי לבבכם", מצווה זו אומרת שיש איסור תורה להרהר בלב בדברים אסורים, ובספר החינוך כותב במצווה שפ"ז "מצווה זו יסוד גדול בדת… נמצאת מצווה זו שורש שכל הטובות יוצאות ממנה". מצווה זו היא מורכבת וקשה, מכמה בחינות: א': הגבול במעופה של המחשבה דק מאוד, ופעמים שאנו עוסקים בנושא שיש בו נגיעה וקירבה לצדדים של איסור ומהירות מעופה של המחשבה אינה נותנת לנו אפשרות לעצור בעדה מבעוד מועד. ב': האדם אינו שליט מוחלט על מחשבתו והרבה פעמים אנו מוצאים את עצמנו מהרהרים בכל מיני דברים שונים מבלי לשים לב.
התורה התחשבה בנתון זה והאדם אינו חייב על המחשבה שקפצה לו בתחילה. החיוב הוא על המשך המחשבה בנושא זה, ואי דחיית המחשבה החוצה, או על גרימת המחשבה שהאדם מביא על עצמו ברצונו.
כאן המקום לציין, כי בלאו זה של "לא תתורו" [אין כל הבדל בין בנים לבנות], כמו בכל לא תעשה שבתורה.
מומלץ לעיין בדברי ספר החינוך במצווה זו בפנים, לשונו הברורה והנעימה מעוררת לשמירת המחשבה.
אמנם כל זה במחשבות של איסור ממש, אבל חז"ל הרחיבו את היריעה, והציעו לאדם להתרחק גם ממחשבה שכרגע אין בה פסול אך היא בסמיכות נושא לעניינים של איסור. מתוך הכרה במהירות מעופה של המחשבה, ויכולת הקישור המהירה שלנו, ומפחד מיצר הרע המקנן בכל אחד מאתנו המליצו חז"ל לקחת מרחק גם מן "הדומה לכיעור" אף שאינו הכיעור עצמו. ואולי הדבר כלול בדברי התורה "ונשמרת מכל דבר רע". איני יודע מה עולה במוחה על אותם בנים, ולמה היא מתכוונת שהיא חושבת עליהם הרבה, "לב יודע מרת נפשו". היא תצטרך בחשבון נפש אישי לבחון האם אין בדברים משום קרבה לדברים שעלולים להתפתח הלאה. ואני מניח שאם היא כנה עם עצמה, היא תוכל לבחון האם קרה פעם אחת בעבר שהיא גלשה הלאה במחשבתה או לא. או אולי היא הרגישה שהיא קרובה לזה והסיטה את מחשבתה לעניין אחר.
כל זה מהצד השלילי של המתרס, אך רציתי להעמיק קצת בכיוונים החיוביים של המחשבה כתוב בספר משלי (כ"ג כ"ו) "[תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצורנה]", שלמה המלך מייעץ לנו על הדרך הנכונה בעבודת ה' היא מתחילה בלב ובעיניים, כמו שבשלילה "עינא וליבא שני סרסורי עבירה" כך בחיוב, הלב והעין נוטלים חלק חשוב בעבודת ה', בצעדים הראשונים לעליה רוחנית. מי שמעוניין להצליח ביראת שמים במידות, צריך להפנות את מחשבתו לאפיקים חיוביים, לנסות למלא את מחשבתו בתורה ובמידות, בחסד ובתפילה, בגמילות חסדים ועזרה לזולת. על מנת להפוך את האישיות לחיובית יש צורך בשעבוד המחשבה לטוב. "אין אדם רואה אלא מהרהורי ליבו", לאן שהלב שלנו פונה שם בסופו של דבר יגיעו הרגלים. ושוב איני יודע מה היא חושבת על אותם בנים, אולי אילו מחשבות של טוב ויראת שמים, אבל גם אז יש בזה קצת טעם לפגם. איני יכול לומר בזה איסור אך לידי קיום מצוות שלמה המלך המוזכרת הראש הפסקה טרם הגענו. לתת את ליבנו ומחשבתנו לה'.
בהבנה קצת יותר מעמיקה נציין את דברי הרמב"ן באגרת הקודש. הרמב"ן מבאר את מאמר חז"ל "הרהורי עבירה קשים מעבירה", וקשה וכי יעלה על הדעת שמי שחשב על איזהו שהיא עברה יותר חמור ממי שגם עבר אותה ממש בידיו? ומבאר הרמב"ן כי כל דבר פוגם ברמה בה הוא פועל, המעשים הגשמיים פועלים במסגרת העולם הזה, ולכן הפגם שנוצר מהם הוא ברמה, כביכול, גשמית. אך המחשבה פועלת במישור שכלי רוחני, ולכן הפגם שלה הוא רוחני, והיא פוגם בעולמות יותר עליונים. והוא הדין גם להיפך בכוחה של המחשבה הטובה לפעול בעולמות עליונים לטובה ולברכה.
לסיום רציתי לנסות לתת כמה עצות קטנות למה שמכונה "שמירת המחשבה", כבר ציינתי, כי קשה לשמור על המחשבה, אנו רואים דברים שקופצים לנו לעין, אנו נחשפים מכל הכיוונים לדברים שנחרטים במוח, ואחר זמן יוצאים החוצה, ומפתיעים אותנו פתאום. כבר ציינתי שעל הופעת המחשבה הראשונה אין איסור, אלא רק המשך ההרהור בה, או על הראיה שגרמה לאותה מחשבה לבוא. לכן מומלץ למלא את המוח בטוב, כך שמרוב אור לא יישאר מקום לחושך. למלא את מוחנו ביראת שמים, בתפילה, במחשבות חיוביות על עם ישראל ועל החברות, במחשבות של חסד והתחשבות בזולת, וכשהמוח תפוס לטוב יהיה קשה לצדדים אחרים להיכנס. בהל' תפילה מובאת עצה בשם השל"ה הקדוש איך להלחם עם מחשבות שמפריעות בכוונת התפילה, (לכולנו קופצים כל מיני עניינים באמצע תפילת עמידה), להעביר את יד ימין על המצח ולומר את הפסוק "לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי" (ג"פ), עצה זו טובה לתפילה, ומניסיון גם מחוץ לתפילה.
הרחבתי קצת את היריעה, כדי לתת לך כמה כלים שתבחרי באיזה כדאי לענות לאותה שמינסטית, וגם כפיצוי על העיכוב בכתיבת התשובה (ושוב מומלץ לעיין בספר החינוך שם).
בברכת הצלחה,
שמיר.
(נ.ב. אם המחשבות שלה על חתונה, זו שאלה אחרת לגמרי, עם היבטים שונים לחלוטין לחיוב ולשלילה).
