האם יש בחירה חופשית? ועוד שאלות

שאלת הגולש

שלום, זו פעם ראשונה שאני משתמש באתר הזה, אז אני לא ממש שמתי דגש על הניסוח. הבעיה שלי התגבשה בערך שנתיים שלוש, ככה ששמעתי הרבה תשובות שלא ממש סיפקו אותי. אני אתחיל: תמיד המשילו לנו את החיים לנסיעה במכונית. זכות בחירה שלנו היא היכולת להנהיג את המכונית לכיוון שאנו רוצים. אבל אם אני לא רוצה להכנס למכונית? (בבקשה אל תענו לי שזה מצב נתון) רובד נוסף לבעיה: אם הורים מחליטים להביא ילד לעולם, על פי ההגיון המוסרי (שלי לפחות) אין להם שום זכות שבעולם להחליט עליו. איך יכול ה' לברוא אותי ואז לומר לי מה לעשות? הרי אין באמת זכות בחירה, כי אם אדם החליט לחטוא ה' מעניש אותו. אבל בואו נצא מנקודת הנחה שאני באמת ובתמים רוצה להשאר דתי, כי אני רוצה. פשוט אני במשך היום רואה שקשה לי בעולם(יצר ומטלות שאני חייב לעשות,מצב בבית וכו') ואני חושב לעצמי למה זה מגיע לי? למה יש לה' זכות לעשות דברים רעים בכלל? אם הוא ברא אז בעצם הוא חייב לדאוג לנו (כמו במקרה עם ההורים) ועל פי ההגיון שלי אין לו זכות להעניש אותנו ל חטאים. במה חטאו תינוקות בשואה? הם באו לתקן נשמות? ואם הם לא רוצים? ! למה שיחליטו עליהם? אני מקווה שהבנתם את עומק הבעיה, ואני מאד אודה לכם אם תענו לי. אם תהיה לי שאלה על התשובה אני אכתוב. תזכו למצוות, משה

תשובה

למשה, שלום וברכה!
שאלתך מורכבת מכמה מרכיבים , לכן אחלקה ל- 3 חלקים עיקריים:
1. מדוע לא נותנים לנו בחירה האם להיכנס לעולם ולקחת חלק ב"משחק החיים" או לא?
2. הורים (להבנתך) אינם רשאים להחליט על ילדם – כך גם הקב"ה לא יכול להחליט להגיד לי מה לעשות והרי הוא אומר לנו מה לעשות ואין לנו זכות בחירה – כי אם נעשה רע – נענש.
3. למה הקב"ה עושה רע בעולם, הוא צריך לדאוג לנו כמו הורים, למה להרע, ובמיוחד למה להרע לתינוקות שלא טעמו טעם חטא.
ננסה לענות על ראשון ראשון, אחרון אחרון:
1. מכיוון שהבאת את משל ההורים – הבה ננסה להיכנס לתוך דוגמא זאת , ואיתה ננסה להגיע להבנה.
ילד שלומד בבית ספר יסודי אומר להוריו "אינני רוצה ללכת לבית הספר – זכותי!" , אך הוריו מחייבים אותו ללכת, האם הם נהגו שלא בסדר?!
כולנו נסכים שהם נהגו בסדר, מכיוון שהם יודעים מה שטוב לילד, והם רוצים אך ורק לטובתו, ואמנם אותו ילד שמגיע לגיל בגרות וצריך ללכת לאוניברסיטה, אומר " ב"ה שיש לי הורים כ"כ חכמים שלא שמעו לשגעונות הקטנוניים שלי"
אותו דבר ביחס בינינו לבין בוראנו: וכי אתה חושב שהקב"ה צריך שנחיה? ושהוא צריך שנקיים מצוות ונקריב קרבנות כדי לבשם את אפו? ברור שלא! אלא הוא עושה זאת בשבילנו! הוא יודע שהדבר הטוב ביותר לאדם הוא חיותו בעולם והתמודדותו מול הרוע – זה בשבילנו! אך ורק בשבילנו! תלך ותשאל אנשים ברחוב – "אם לא היה איסור להתאבד, האם היית עושה זאת?" – כל האנשים השפויים בדעתם יגידו לך "ברור שלא!" – למה? אבל לפעמים רע? אלא שבנפש האדם יש אינסטינקט טבעי שמבין שמעבר להכל – טוב לנו פה!
אך לפעמים קשה, ואנו אומרים "אוף, נמאס – לא רוצים ללכת לבית ספר של החיים" , ואז בא אבינו שבשמים ואומר "זה טוב לך אהובי, ואל תדאג, אני איתך, אני איתך! – ואתה עוד תראה שזה טוב… חכה חכה".
2. האם באמת אתה חושב שזה שיש עונש על העברה ושכר על המצווה, אין כבר בחירה חופשית? – אמנם הקב"ה אומר לנו מה כדאי "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, ואת המות, ואת הרע…ובחרת בחיים", אך האדם יכול לבחור האם להיטיב או להרע, ועינינו רואות שלמרות שיש עונש על העבירה, אנשים עושים אותה גם עושים, וזה לא מפריע להם כהוא זה לחטוא, אולי זה יוצר מעצור שיכלי הגיוני כנגד היצר הרע – אבל האם זה מונע לחלוטין מאנשים לחטוא?!
3. שאלת 'הרע בעולם', וביתר שאת שאלת ה"צדיק ורע לו" הן שאלות שכבר נשאלו ע"י גדולי אומתנו, למה יש רע בעולם, והרי ה' טוב לכל? מדוע הרע לפעמים מגיע גם לצדיקים? – הבעיה המרכזית היא שיש כל כך הרבה מרכיבים בעולם, עד שלפעמים קשה לנו להבין איך דבר מסויים היה טוב, ואיך דבר מסויים הואיל, ודווקא בגלל זה אומר הקב"ה: "כי לא מחשבותי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכי נאם ה'. כי-גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם, ומחשבתי ממחשבתיכם" (ישעיהו נ"ה) . – כמו שמביאים לקבוצת עיוורים למשש דבר, אחד מהם אומר: "זה חבל" , השני אומר: "מה פתאום, זה עמוד!" והשלישי אומר "זה צינור" – אך זה לא היה אחד משלושת דברים אלה – אלא… פיל! אלא שכל עיוור נגע בחלק אחר, אחד נגע בחדק וחשב שזה צינור, השני נגע בזנב וחשב שהוא חבל , השלישי נגע ברגל וחשב שהיא עמוד. כך אנחנו! אין אנו יכולים לראות את הדברים ולהבי! ן שאפילו הדברים הנוראיים ביותר היו לטובה. הבעיה היא אצלנו. אנו צריכים להרגיל את עצמנו לקצת ענווה כלפי מי שאמר והיה העולם! איננו תמיד יכולים להבין איך שהוא מנהל את עולמו. לכן אומרים חז"ל "לעולם יהא אדם רגיל לומר: 'כל דעבד רחמנא לטב עביד' (כל שעושה הקב"ה – לטובה הוא עושה) – ואפילו על הדברים הקשים. ולכן חייב אדם לברך את השם על הרעה בלב שלם כשם שהוא מברך על הרעה – משום שבבחינת האמת "הכל לטובה"
הרי רק שוטה יחשוב שאלוקים ש"טוב ה' לכל" וה"מלך אוהב צדקה ומשפט" – סתם יהרוג וסתם יעשה – אלא הכל מחכמה עליונה שלא תמיד אנו יכולים לעלות להבנה ולעומקה.
שנזכה שלא נראה עוד רע, או שנראה בכל רע את הטוב…
בהצלחה!
מתי, חברים מקשיבים

ד באדר התשסד

קרא עוד..