האם יש בעיה להשתטות?

[אשרייך!]
בגמרא (תענית כב ע"א) מסופר על אליהו הנביא שהתגלה לרבי ברוקא (אחד התנאים), וגילה לו על שני אנשים שהם בני עולם הבא (כמובן, כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא; כנראה הכוונה היא שיש להם חלק מיוחד בעולם הבא). הלך אליהם רבי ברוקא ושאל אותם: מה מעשיכם? והם ענו לו שני דברים:

א. אנחנו אנשים בדחנים, שמשמחים אנשים עצובים.
ב. כשאנחנו רואים שני אנשים שיש להם מריבה – אנחנו טורחים ועושים ביניהם שלום.

לכן, לעשות שטויות וצחוקים כדי לשמח אחרים זו מצווה ענקית. כי השמחה היא הלב של כל החיים.
חיוך אחד יכול לשנות למישהו אחר את כל היום
לפעמים את כל השבוע
ולפעמים אפילו את כל החיים.

[יחד עם זאת, חשוב להשלים את התמונה]. הגמרא אומרת משפט שנראה סותר את כל מה שאמרנו: "כת ליצנים אינם מקבלים פני שכינה".
כאן כבר מדובר על ליצנות כזו שהופכת את כל החיים לצחוק.
שמסתכלת בציניות על כל דבר.
שפוגעת ומעליבה אחרים (אפילו אם לא נעים להם לומר את זה…)
ליצנות כזו שמסתירה מאחוריה המון חלל ריק.

לכן כל הכבוד שלך שהשמחה שלך היא חיובית ואפילו משפיעה טוב על אחרים. רק תשימי לב תמיד שזה ממשיך ככה!
ועוד דבר חשוב. מידת השמחה היא ממש מרכיב מרכזי בכל החיים ובעבודת ה'. אבל, חשוב למלא את השמחה הזו בתוכן. שלא כל היום רק נשב ונצחק… לשמח אחרים, למשל, זה דוגמא לתוכן חשוב. גם תפילה מעומק הלב, גמילות חסדים בעוד דרכים וכו'.
יש מקצוע שנקרא ריפוי בעזרת צחוק, אולי זה בשבילך? טוב, יש לך עוד כמה שנים להחליט…

שתהיה לכולנו שנה שמחה
יעקב, חברים מקשיבים.
yaakov@makshivim.org.il